Think of Rosh Hashanah like the stem cells of the year.  They can become anything organic as they develop and grow. 

[NOTE:  Stem cell:  “A biological cell that can divide and differentiate into diverse specialized cell types.”]

The possibility that we have been given by God in the establishment of Rosh Hashanah to impress upon the substance of time the shape and color that we wish it to have is both an opportunity and a challenge to consciousness.

[NOTE:  Opportunity:  We influence the possibilities.
Challenge:  Self-control, integrity, self-knowledge, beyond blame.]

The High Holiday Prayer Book has us pray for being inscribed in the book of life.

[NOTE: .אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים]

We have an entire shopping list when we say : ” our Father our King – – Avinu Malkenu, we need this, Avinu Malkenu, … that”.

[NOTE:  Take a moment now and jot down yours.] 

(more…)

This year, we’re dealing with the need for intense preparation for the high holy days.  To overcome the many crises and obstacles to harmonious life on the planet, our Tshuvah and our prayers need to be very effective.

[NOTES:
“This year:”  As the year 5771 moves toward completion, we begin the annual period for consciousness maintenance (cf. Yom Kippur Katan pamphlet from Aleph.)
“Tshuvah and our prayers:” U’Tefilah, U’Teshuvah, U’Tzedaka,(from Unetaneh tokef).
“prayers… very effective“:  Kavvanah, to aim the prayer by envisioning what’s needed, or “The only way to get it together is ….  together.”
This year we have dealt with floods, earthquakes, wars, unrest, economy, Fukushima Daiichi contamination, to name a few.]

We have been told that the word Ellul can be read as – –Aniy L’dodiy V’Dodiy Liy / I am my beloved’s and my beloved is mine.

[NOTE:  Shir HaShirim 6:3.  In Hebrew, Ellul,  אלול Aleph-Lamed-vav-Lamed can be expanded as an acronym for this quote.]

This is the line for this season whereas the line Dodiy Liy VaAniy Lo “my beloved is mine and I am his” is the statement that fits the season of Passover.

[NOTE:  For a discussion on these two lines and seasons, please see:  http://www.jemsem.org/index.php?option=com_content&view=article&id=394&Itemid=54]

What this means is that the task of a reconciliation with the source begins with us and our initiative.

(more…)

Dear Friends:

Reb Zalman called last week to remind us of some pieces he’s written for where we’re at at this time in the Jewish Calendar.

[NOTE:  These pieces were published previously, so please be aware that correct dates for this year are:  Rosh Chodesh Av, Sunday night July 31, 2011 and Tishah B’Av, Monday night, August 8, 2011]

For Tisha B’av:  After the Hard Drive Crashed

Reb Zalman’s extension of computer paradigms as a way of understanding Jewish history.

Prayers for the Ninth of Av

You will find here, Reb Zalman’s recasting of the Tishah B’Av insert from the Siddur, something you may want to add for your prayers of the day.

Ahron Hakohen, Alav HaShalom

We read in yesterday’s Parshah how Ahron the High Priest died on the first day of the fifth month which is Rosh Chodesh Av, which begins tonight, July 31, 2011.  Here, Reb Zalman gives us his view on Ahron’s legacy.

B’Shalom
Gabbai Seth Fishman, BLOG Editor

Please read the following from Reb Zalman on Purim. The text is from his Sefer Yishmiru Daat (pp 64-66). Gabbai Seth Fishman, BLOG Editor.

     זָכוֹר אֵת אֲשֶר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק וגו’ אֲשֶר קָרְךָ בַּדֶּרֶך וַיְזַנֵּב – וְהָיָה בְּהָנִיחַ וגו’ תּמְחֶה אֶת־זֵכֶר עֲמָלֵק — לֹא תִּשְׁכָּח, (דברים כ”ה י”ז-ח-ט). תמחה את זכר עמלק — היינו שלא ישאר אתך שום זכר של עמלק, ומ”מ לא תשכח – אתמהה, איך להסיר את זכרו ושוב לא תשכח. כי יש בזה תרתא דסתרי, פרדוקס, שאי אפשר להבינו בפשטות. ובזה עומדים על ספק בענין מצוה זו.

(more…)

I have always thought of Thanksgiving as a Jewish holiday.

Each year, I have made a pilgrimage to my family and gathered with my extended family and friends for a joyous celebration. 

And so, it feels like a blessing to me to have Reb Zalman’s new texts for the prayers of this day. 

https://www.jewishrenewalhasidus.org/wp-content/uploads/for-all-the-boon2.pdf

It is his suggestion to us for our Thanksgiving day, which he bases upon the formula of the insert-prayer we already have for Hanukkah and Purim.  It is to be included in Hebrew or English as part of the Amidah / eighteen benedictions and in the Birkhat Hamazon / food blessings to be recited after the festive meal.

An additional text provided in the link above is a hymn which, it seems to me, can be sung in a spirit of deep ecumenism with the traditional Christian melody at our Jewish celebrations (“We gather together,” etc.).  Or alternatively, it will also work sung to your favorite Yigdal.

Giving thanks is very Jewish.  Please consider these texts as part of your celebration this year. 

Gabbai Seth Fishman, BLOG Editor

Please read the following from Reb Zalman on Yom Kippur and Keter.  Gabbai Seth Fishman, BLOG Editor.

כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם … לפני הוי’ תטהרו (ויקרא טז,ל)

כמה מהמפורשים השוווּ את יום הכיפורים = יום כ–(מוֹ) פוּרים

כי בחג פורים כל הפושט יד נותנים לו ואנו מתפללים אתה נותן יד לפושעים ויש גם ענין הגורל; הפיל פור הוא הגורל וגורל השעירים א’ לה’ והשני לעזאזל. ומה בזה ענין הגורל?

[ואף שהפרשנים של ימי הבינים דרשו עזאזאל כאילו נכתב עזזאל (כלומר הס”מ) יודעים אנו שהפירוש הוא על העז– ש–אזל ונשלח המדברה להתמזג עם עזי בר ובזה טמון סוד הנוגע לאקולוגיא]

ראשונה נדייק מה זה לפני הוי’? ולפי הקבלה זה אפילו למעלה משם הוי’ עד שמגיע למקום כתר ועתיק יומין דלית שם שמאלה בהאי עתיקה כדוגמא לבסומא בפוריא “עד דלא ידע בין ברוך מרדכי וארור המן” היינו לפי הקבלה שיש לעילא ולעילא מכל ברכתא ושירתא בחינה רישא דלא ידע ודלא אתידע.

ומה ענינו של יום הזה? היינו כ”ו שעות של שבת שבתון שעה אחת קודם ושעה אחת אח”כ ב’ שעות נוספות על המעת לעת. ומספר השעות מטכוּוון לגימ’ של שם הוי’ וכאילו נתלבש הקב”ה להיות היום כשמו כדי לכפר עלינו ממקום עד דלא ידע שאין שם מגיע שום חטא. כי הזמן אין בו ממשות חוץ ממה שהבורא מתלבש בו כמו שהנשמה מתלבשת בגוף כך הקב”ה מתלבש בגוף השנה. וחבל שע”י חטאינו ופשעינו הוא מחולל בפשעינו ואותו הגוף של השנה שעברה אין סובל שום תיקון וצריך השי”ת להתלבש תוש השנה הבאה. ובכל יום ויום אחר יום הכיפורים יורד אות א’ משמו, היינו היו”ד ביום אחרי יו”כ וה-ה”א ביום אחריו עד שבסוכות ביום ראשון – ראשון לחשבון עוונות כי אז כבר ירד השם בשלמותו ואנו יכוללים להכנס לצלא דמהימנותא,

ויש בענין הכתר איזה מין אי-וודאות שאינו תלויה ביושר ומוסר אלא עולה עד מקום של תוהו ולכן הגורל נחוץ. כי ענין הגורל נעוץ בנורא עלילות – ולו נתכנו עלילות,

כל זה עמוק מאד מאד ואינו נהיר אלא למי שהכהן הגדול שבמשכן הלב נכנס לקודש הקדשים.

זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון

הרבה נכתב על הפסוקים האלה ובזה הנני מוסיף נופח ממה שחנני ה’ בנוגע לעידן זה כמ”ש אתם נצבים היום בעידן דדן שאז אפילו אנו שאנו בבחינת שוב מימך וחוטב עצך שכל המערכה של עקבתא דמשיחא נשענת עלנו.

וכפי שמובא בספרים ראש השנה ענינו בנין המלכות כמו שאנו מתפללים מלוך על כל הארץ ביקרך. וחוץ ממה שצריך להיות בתקיעת שופר קול פשוט אבא אבא רחמני יש הרבה שמוטל עלינו מבחינת אתערותא דלתתא שהתחלנו בחודש אלול מתחילה אני לדודי באתערותא דלתתא וחודש תשרי הייני מתחילים מסוף תשר”ק ואח”כ דודי לי.

ומה התפקיד שלנו? לעורר בנין המלכות! אמרו לפני מלכיות וכו’ ובזה מעוררים אנו רצון למלוכה. ובעבודה בערכנו זה צריך לכמה ענינים:

מלכיות; להוסיף כח בפמליא של מעלה – עת יגדל נא כח ה’ כי ישנם שעיקר כוונתם היא לחזק את היהדות או קיום האומה ואינם שמים לב כי האוצר של כח ה’ המופיע בחיי התבל ריק הוא כי אין אנו דואגים לצורך גבוה. ובמה נתמלא האוצר של כח ה’? – ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים – על ידי התורה ומצות שפרחה לעילא ובלי דו”ר לא פרחה לעילא. ולכן עלינו לשבח כו’ מתוך נדיבת לב להשקיע מהאנרגיא שלנו להוסיף כח המביא לכתיבה וחתימה טובה בעדנו.

ומה ענין מלכיות בחיינו אנו? כי יש לנו ערכים בבחינת גבוה על גבוה שקוראים בלע”ז priorities  ועלנו לעשות חשבון צדק באיזה קדימה אנו משקיעים כוונה ואנרגיא לחיים הרוחניים, חיי היושר. כי אינו די שאנו מתפללים כתבנו בספר זה או זה אם אין אנו כותבים את הקוויטל/הפתק שלנו בעצמנו. כי מן השמים עונים מה תצעק אלי? תכתוב אתה את התוכנית של השנה הבאה. וכדי לעשות זאת עלינו להעריך את הערכים באופן כזה שערכי החיים של קדושה ויושר ינהיגו את שאר ערכי פעולתנו.

ומה ענין זכרונות? כי זוכר ה’ את כל הנשכחות. הוי כמה פעמים בשנה שמענו את הבת קול שובו כו’ כמה פעמים שרתה עלינו השראה של קדושה בה החלטנו להרים את מצב התודעה שלנו. וחבל אשר כל ההשראות אלה – בלע”ז theophanies  כחלום עפו ולמרות שלעת שחשנו קרבת אלקים גמרנו לחיות על פיהם נעלמו אלה רגעי קודש מזכרוננו. ובר”ה עלינו להעמיק את זכרוננו ולהוציא את רגעי קודש שחשנו אל התודעה ואיתם לכתוב את הקוויטל שלנו לשנה הבאה.

ומה ענין השופרות? תקע בשופר גדול לחרותנו כי עדיין אנו אסירי הרגל שנעשה טבע שני וכמה מהדברים שאנו רגילים בהם אינם עוזרים לחיים טובים. וכבר למדנו שבאם אנו רוצים להעמיד עצמנו על אדמת קודש הבת קול אומת “של נעלך מעל רגלך” היינו המנעול שעל ההרגל ולצאת מעבודת הפרך של גלות שבלע”ז קוראים addiction . כי אם אנו עדיין עבדי ההרגל שאינו עוזר לחיים בו אנו בשמחה נוכח פני ה’ לא נוכל לקוווֹת להיכתב ולהחתם לחיים טובים לשנה הבאה.

לכן עלינו להתפלל בעד הרמת קרן כח השם שיתגדל ויתקדש שמו של הקב”ה בעולמנו. היום תאמצנו היום תברכנו היום תגדלנו.

Reb Zalman writes: 

“The following love poem is one of the S’lihot recited between Rosh Hashanah and Yom Kippur.  Ibn Gayat (b. 1038 – 1089) was not timid about using the most intimate symbols in asking God to become reconciled with us.” 

The translation by Reb Zalman may be used for heartful prayer in English.  Click here for Hebrew/English Version.

S’lihah by Isaac b”r Judah Ibn Gayyat. (b. 1038 – 1089)
Davvenen Translation by Rabbi Zalman Schachter-Shalomi 

I must return to my very first lover,
Like an eye’s pupil He kept me safe,
Tall is my beloved like a cedar,
I can’t sleep when I think of Him.

How He rescued me from vile hands,
How He wed me in all new robes,
Speaking to me in holy words,
Honoring me with sacred pact.

Endowering me with ample boon,
Amidst many joys, delights supreme,
Our tryst He stocked for intimacy,
Countless lasses in waiting He set to serve me.

The choicest foods to fulfill His pledge,
In His inner chambers He cleaved to me,
While in the courtyards they spiced the air,
My Royal Lover took me into His chambers.

And I, bathed,
To purity my scent arousing,
He mounted our couch and between my breasts,
He laid, embraced me and held me…

And in the wink of an eye it happened,
All broken – betrayed –
As I went off with attitude defiant,
Mocking, and dazed, My Lover, now disengaged, was gone.

(more…)

I was asked by Reb Zalman to send along a reminder to you for Hattarat Nedarim / The Release of Vows service, (best done before Rosh Hashanah which begins this year on Wednesday Night, September 8th, 2010).

My first thought was, “Dear Reb Zalman.  But I put this out there already!”  (cf., Hattarat Nedarim / The Release Of Vows,  https://www.jewishrenewalhasidus.org/?p=113).  

But then I thought:  This is not a thing to just read and file.  It matters not if we did this last year, or the year before, or we did not. 

What matters is that here we are again.  Rosh Hashanah will soon be here and we will be faced with the opportunity to do personal work as we enter Ha-Aseret Y’mei Teshuvah / the Ten Days of Repentance.  We will do the Hattarat Nedarim each year before Rosh HaShanah.  Then, in subsequent years, we will do it again, and again, (and God-willing, each time from a higher level). 

So what is involved?

(more…)

The predominant theme for this time of year, the days of the month of Elul is in the word, S’lichah:  “I’m sorry for the wrongs I did.”  Please read Reb Zalman’s message.  It is a message for everyone, and especially for people who may find this time of year a challenge as the light begins to wane.  [Edited and with Notes by Gabbai Seth Fishman, BLOG Editor]

It is also important to know that not everybody has to begin with the intellectual side of one’s inner malaise. 

[NOTE:  “Not everybody.”  While some will still begin the process of S’lichot drawing upon their malaise, and going to an intellectual place (i.e. staying in the head), others may begin in another way (i.e. tapping into emotions).]  

S’lihot happens in the Fall season and that means that we see the colorful beauty of the impending ending of the summer and it brings a melancholic sense to one’s physical being.

And then, too, if there are some other reasons and feelings of inferiority, guilt, spiritual dirtiness, it tends toward depression.

There’s an intuitive sense [of malaise] we become aware of — not so much in the emotional thing but an intuition that wanders off the track.

[NOTE:  Perhaps Reb Zalman has in mind a Seasonal Affective Disorder that some of us have at this time of year.] 

All these conspire to create that kind of ambience of sadness at that time.

(more…)