זה היום תחילת מעשיך

זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון

הרבה נכתב על הפסוקים האלה ובזה הנני מוסיף נופח ממה שחנני ה’ בנוגע לעידן זה כמ”ש אתם נצבים היום בעידן דדן שאז אפילו אנו שאנו בבחינת שוב מימך וחוטב עצך שכל המערכה של עקבתא דמשיחא נשענת עלנו.

וכפי שמובא בספרים ראש השנה ענינו בנין המלכות כמו שאנו מתפללים מלוך על כל הארץ ביקרך. וחוץ ממה שצריך להיות בתקיעת שופר קול פשוט אבא אבא רחמני יש הרבה שמוטל עלינו מבחינת אתערותא דלתתא שהתחלנו בחודש אלול מתחילה אני לדודי באתערותא דלתתא וחודש תשרי הייני מתחילים מסוף תשר”ק ואח”כ דודי לי.

ומה התפקיד שלנו? לעורר בנין המלכות! אמרו לפני מלכיות וכו’ ובזה מעוררים אנו רצון למלוכה. ובעבודה בערכנו זה צריך לכמה ענינים:

מלכיות; להוסיף כח בפמליא של מעלה – עת יגדל נא כח ה’ כי ישנם שעיקר כוונתם היא לחזק את היהדות או קיום האומה ואינם שמים לב כי האוצר של כח ה’ המופיע בחיי התבל ריק הוא כי אין אנו דואגים לצורך גבוה. ובמה נתמלא האוצר של כח ה’? – ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים – על ידי התורה ומצות שפרחה לעילא ובלי דו”ר לא פרחה לעילא. ולכן עלינו לשבח כו’ מתוך נדיבת לב להשקיע מהאנרגיא שלנו להוסיף כח המביא לכתיבה וחתימה טובה בעדנו.

ומה ענין מלכיות בחיינו אנו? כי יש לנו ערכים בבחינת גבוה על גבוה שקוראים בלע”ז priorities  ועלנו לעשות חשבון צדק באיזה קדימה אנו משקיעים כוונה ואנרגיא לחיים הרוחניים, חיי היושר. כי אינו די שאנו מתפללים כתבנו בספר זה או זה אם אין אנו כותבים את הקוויטל/הפתק שלנו בעצמנו. כי מן השמים עונים מה תצעק אלי? תכתוב אתה את התוכנית של השנה הבאה. וכדי לעשות זאת עלינו להעריך את הערכים באופן כזה שערכי החיים של קדושה ויושר ינהיגו את שאר ערכי פעולתנו.

ומה ענין זכרונות? כי זוכר ה’ את כל הנשכחות. הוי כמה פעמים בשנה שמענו את הבת קול שובו כו’ כמה פעמים שרתה עלינו השראה של קדושה בה החלטנו להרים את מצב התודעה שלנו. וחבל אשר כל ההשראות אלה – בלע”ז theophanies  כחלום עפו ולמרות שלעת שחשנו קרבת אלקים גמרנו לחיות על פיהם נעלמו אלה רגעי קודש מזכרוננו. ובר”ה עלינו להעמיק את זכרוננו ולהוציא את רגעי קודש שחשנו אל התודעה ואיתם לכתוב את הקוויטל שלנו לשנה הבאה.

ומה ענין השופרות? תקע בשופר גדול לחרותנו כי עדיין אנו אסירי הרגל שנעשה טבע שני וכמה מהדברים שאנו רגילים בהם אינם עוזרים לחיים טובים. וכבר למדנו שבאם אנו רוצים להעמיד עצמנו על אדמת קודש הבת קול אומת “של נעלך מעל רגלך” היינו המנעול שעל ההרגל ולצאת מעבודת הפרך של גלות שבלע”ז קוראים addiction . כי אם אנו עדיין עבדי ההרגל שאינו עוזר לחיים בו אנו בשמחה נוכח פני ה’ לא נוכל לקוווֹת להיכתב ולהחתם לחיים טובים לשנה הבאה.

לכן עלינו להתפלל בעד הרמת קרן כח השם שיתגדל ויתקדש שמו של הקב”ה בעולמנו. היום תאמצנו היום תברכנו היום תגדלנו.

Leave a Reply