לפורים

Please read the following from Reb Zalman on Purim. The text is from his Sefer Yishmiru Daat (pp 64-66). Gabbai Seth Fishman, BLOG Editor.

     זָכוֹר אֵת אֲשֶר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק וגו’ אֲשֶר קָרְךָ בַּדֶּרֶך וַיְזַנֵּב – וְהָיָה בְּהָנִיחַ וגו’ תּמְחֶה אֶת־זֵכֶר עֲמָלֵק — לֹא תִּשְׁכָּח, (דברים כ”ה י”ז-ח-ט). תמחה את זכר עמלק — היינו שלא ישאר אתך שום זכר של עמלק, ומ”מ לא תשכח – אתמהה, איך להסיר את זכרו ושוב לא תשכח. כי יש בזה תרתא דסתרי, פרדוקס, שאי אפשר להבינו בפשטות. ובזה עומדים על ספק בענין מצוה זו.

     ולמה ככה? כי עמלק בגימטריה ספק, ומה הספק העיקרי שיש בכל אדם עמוק עמוק כח להחריב להאביד את עצמו, הבא מטעם טענת עזה ועזאל, וכמו שכתוב במאמר יום הכפורים, בס’ בית יעקב (איזביצא). והקטרוג הזה הוא מה שנראה לנוצרים כחטא הכי קדום, חטא עץ הדעת, כי באמת ישנם עתים שאז הריח טוב של כל היקום מתהפך לזוהמה, ואז צריכים מאד מאד לזכור (דברים ד’ י’) יוֹם אֲשֶר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בְּחֹרֵב, (שבת קמ”ו). ופסקה זוהמתם, (כתובות קי”א): וטל תורה מחייהו, או להתחזק בשם קדוש – (שיר השירים א’ג’) שמן תורק שמך על כן עלמות-עולמות אהבוך.
     והנה בשעה שעוסקים באיזו שהיא מלחמה ועסק, ובדרך (ירמי’ ב’ ב’) בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה, קשה מאד למחה את זכר עמלק – שהוא הספק בערך ושווי הקיום, כי באמת (תהילים ח’ ה’) מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ, ומכל מקום גם כן – (שם ו’) וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹקִים, (שם ל”ד י’) ואין שום מחסור כלל ליראיו, אפילו מחסור הצמצום הראשון. ולכן מזהיר הכתוב כאשר תהיה במצב של אשליה ויאוש, אל תתיאש, אלא זכור את אשר עשה לך עמלק, זה הספק החותך את תוך תוכו של הקיום, בדרך בצאתך ממצרים, כי האמנת גם כן קצת שהאמת עם המצרים, שאין בך שום מעלה חוץ מלהיות בבית עבדים – ויזנב בך, היינו שהאמנת קצת שאתה ראוי להיות זנב ולא ראש. והם זרקו בך את (שמות י”ג ח’) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה’ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. ואין לך שום ערך טוב כלל, ואתה עיף ויגע, והיראה הייתה נמוכה באופן שלא היית יכול להגיע למדרגה של אין מחסור ליראיו – ולא ירא אלקים.
     וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה’ אֱלֹקֶיךָ לְךָ מִכָּל־אֹיְבֶיךָ מִסָבִיב, אז דרך בני אדם שלא לעסוק ברפוי נגעי הלב, אבל התורה מצווה שאז דווקא בהניח לך מכל אויבך מסביב תמחה את זכר עמלק, הזיכר, היינו הפזמון הסובב בדעת של הספק המחליש, ותעשה זיכר חדש, לא תשכח לעשות את הזיכר הטוב, (דברים כ”ו י”ח) ה’ הֶאֱמִירְךָ — אַתָּה הֶאֱמַרְתָּ.

     תמחה את זכר עמלק, (דברים כ”ה י”ט).
     היינו שאת זכר עמלק צריכים לנקות מכל זוהמת צער, כדי שיכולים להכיר ברורות את המצב האמיתי בהוה, ואז נוכל להבין מה שצריכים לעשות בתכסיסי מלחמה נגד האויב. ובאם אין הריאה וההבטה על האויב נקיה מתערובת צער של עבר, שבא מאויבים אחרים, או מתנאי זמן ומקום אחרים שאינם נוגעים בההוה, וכמו שאירע לנו אצל הנאצים י”ש שחשבנו שהם כמו האינקוויזיציא שבאו להעביר אותנו מן הדת ולהכרית את נשמותנו (בדוגמת חנוכה), והנאצים באו להכרית את הגופים (כמו המן בפורים).

      והיה בהניח ה’ אלקיך לך, שהשי”ת יתן לך מנוחה, תמחה את זכר עמלק – לא תשכח – (דו וועסט ניט קענען פארגעססן).
     ובאמת הענין יותר עמוק. כי תמחה את זכר — ולא תשכח תרתי דסתרי כמו – koan שני הפכים בנושא אחד. ואין שום עצה אחרת רק (מגילה ז’:) לבסומא עד דלא ידע.

     עמלק בגימ’ ספק, וזה שניות — צווייַפעל – לכן יש פעם בשנה שחייב אדם לבסומא עד מקום שממש (בבא בתרא ט”ז.) מהפך את הקערה. וכי בדרך כלל האם יעלה על דעת מי שהוא שהמן ברוך ח”ו, מ”מ ביום הזה יכולים לראות שבלי המן לא היה לנו פורים, וכדי שיהיה פורים (אסתר ח’ ט”ז) ליהודים היתה אורה ושמחה וששון, ולכן צריכים להמן. ומה ארור מרדכי, שמטעם הספק הָיִינו יכולים לבוא למקום חשבון, שאילו היה מרדכי כורע ומשתחוה להמן לא היה בו אותה המחשבה (שם ג’ ו’) שמואס לשלוח יד במרדכי לבדו, ולמה לי הצער של פחד המן שמרדכי גרם לנו.

     ובאמת אלקותו ית’ הוא באין ערוך, למעלה מברוך מרדכי וארור המן, לכן חייב אינש לבסומא דייקא – היינו לבסומא ולא לשכרות ביין, אלא בפוריא עד דלא ידע, שידע את הלא בין ברוך וארור.

     עוד יאמר חייב אינש לבסומי ב’פור’יא היינו בגורל של עצמו, מה מיוחד בעולם גורל חיָי כזה, שיש בו טוב כברוך מרדכי, ורע כארור המן, אבל אין זה העיקר כי בימות המשיח לא יתבטל החג הזה, מפני שהגורל הוא למעלה מן המגיע לו מצד הצדק והיושר. כי כאשר בא לאחד גורל קשה והוא בו רואה את ה’ ועושה את עבודתו או ח”ו נכשל. זו response התגובה של עצמו אל הגורל מוכיחה אם הוא איש או ענוש – אבל חייב אינש – אנוֹש אָנוש וחלש לבסומא בגורלו כ”כ להבין את המתרחש עמו, לראות את הנס הנסתר, ואת השם הק’ הנסתר שלא נכתב בגלוי במגילה, עד שגובר על שניהם, הברוך והארור, ורק מתפעל ומתבסם על הגורל, שזה יותר עמוק אפילו מההשגחה הגלויה. וזה אשרנו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו. היינו אשרנו מה טוב – כולו טוב – (יו”ד) (זוה”ק חלק ג’ דף קכ”ט.) בכתר דלית ביה שמאלא מה טוב חלקינו – (משנה סנהדרין י’ א’) כל ישראל יש להם חלק לעוה”ב – אפס בלתך גואלנו — במוחין דגדלות (ה”ה) מה נעים גורלנו – מדות ברוך וארור (וי”ו) ומה יפה ירושתנו שבאה לנו ע”י נהי”ם (ה”ה אחרונה) של האבות והאמהות בלי שום עבודה מאתנו.

     ומה שנאמר ‘חייב’ דווקא לאינש המיסכן, כי בכל שנה נראה כאילו חסר משהו לנפשו או בדבר זה או בדבר אחר, אבל בפורים (ירושלמי מגילה ה’ א’) כל מי שהוא פושט את ידו ליטול נותנין לו, כי יש בו משלח מנות לכל הנחסר, ומתנות לאביונה ועלובה (ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמ”ז) ולאביונים, ומתוך זה ממעט את ההבדל בין ברוך וארור עד רישא דלא ידע ודלא איתידע (זוה”ק חלק ג’ רפ”ח:). היינו עד תכלית אפשרות הידיעה לידע ומתבשם רק מן הגורל – גר-ל”ו, שלפי שעה נעשה אז למד-ואָווניק. כי בתוך הגורל עצמו יש בו ידיעה שמברר על ידי הגורל אם לעשות או לא לעשות, ובשעה זו אינו יודע ולכן הפיל פור זה הגורל. והיות שהבעש”ט לימד אותנו יום כפורים יום כ-פורים, כמו פורים — (ויקרא ט”ז ח’) גורל אחד לה’ וגורל אחד לעזאזל, ששניהם בשוה ועל ידי נפילת הגורל יכול להיות שאו זה או זה יהי’ לה’. וענין גורל נרמז בסוגיא של יש ברירה, (עיין גיטין מ”ח. תוס’ ד”ה אי לאו דאמר ר’ יוחנן, והרבה קולמוסים נשתברו לרווחא דשמעתתא).

     ופורים מורה שאדם חייב לבסומא שלא יהי’ איכפת לו אם הוא נראה בעיני אחרים ברוך או ארור כי כך גורלו. ואם ח”ו נראה כארור יקח מזה ידיעה שבלי המן לא נתקדש שם שמים. וזה ג”כ ענין תשובה מאהבה (יומא פ”ו:) שזדונותיו נעשים לו כזכויות, וכל זה בא מה’בסומא’, אם כל זה יש בזה איזה סכנה, לכן ממתיקים את ענין עולם הפוך (אסתר ט’ א’) ומתקנים אותו ע”י צדקה, מתנות לאביונים, משלח מנות, masks ומסכות, כי משיג בלבו שכל פנים שיש בעולם הוא רק מסכה על פני ה’.

 

4 Responses to “לפורים”

  1. shulamit sofia Says:

    how’s by English??

  2. Gabbai Seth Fishman (Blog Editor) Says:

    Dear Shulamit:

    This piece was translated by me previously:

    First part: http://www.rzlp.org/wordpress/?p=155

    Second part: http://www.rzlp.org/wordpress/?p=156

    From experience with this BLOG and feedback from Reb Zalman over the years, the translations are not always right and sometimes his messages are obscured. So if any of it doesn’t make sense to you, it is more likely the fault of the translator rather than the original text. Gabbai Seth

  3. רואה חשבון Says:

    אם במספרים עסקינן, מהי הגימטריה הידועה הנוספת של עמלק?

  4. Gabbai Seth Fishman (Blog Editor) Says:

    ע=70
    מ=40
    ל=30
    ק=100

    ס=60
    פ=80
    ק=100

    שניהם 240

Leave a Reply