לראש
השנה
ספר ישמרו
דעת (ק'ב)
הרב משולם
זלמן חייא הכהן שחטר-שלומי (זצוק"ל)
זה היום
תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון (נוסך תפלת מוסף
-זכרונות)
הרבה
נכתב על הפסוקים האלה ובזה הנני מוסיף נופח
ממה שחנני ה' בנוגע לעידן זה, כמ"ש אתם נצבים
היום (דברים כ"ט ט') היום דייקא, בעידן דדן, שאז
אפילו אנו שאנו בבחינת שואב מימך וחוטב עציך
(שם) שכל המערכה של עקבתא דמשיחא נשענת עלנו.
וכפי
שמובא בספרים ראש השנה ענינו בנין המלכות כמו
שאנו מתפללים מלוך על כל הארץ ביקרך, וחוץ ממה
שצריך להיות בתקיעת שופר קול פשוט 'אבא אבא
רחמני' יש הרבה שמוטל עלינו מבחינת אתערותא
דלתתא שהתחלנו בחודש אלול מתחילה אני לדודי
(פרי עץ חיים - ראש השנה א') באתערותא דלתתא וחודש
תשרי הייני מתחילי מסוף תשר"ק ואח"כ דודי לי.
ומה התפקיד
שלנו? לעורר בנין המלכות, אמרו לפני מלכיות
וכו' (ראש השנה ל"ד:) ובזה מעוררים אנו רצון למלוכה,
ובעבודה בערכנו זה צריך לכמה ענינים. מלכיות
להוסיף כח בפמליא של מעלה (זו"ח מדרש רות - מאמר
גדול כח ברכת המזון), עת יגדל נא כח ה' (במדבר
י"ד י"ז) וכדאיתא בש"ס, בשעה שעלה משה למרום מצאו
להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות אמר
לו משה אין שלום בעירך? אמר לפניו כלום יש עבד
שנותן שלום לרבו? אמר לו היה לך לעזרני, מיד
אמר לו ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת. (שבת פט.)
כי ישנם שעיקר כוונתם היא לחזק את היהדות או
קיום האומה ואינם שמים לב כי האוצר של כח ה'
המופיע בחיי התבל ריק הוא, כי אין אנו דואגים
לצורך גבוה ובמה נתמלא האוצר של כח ה'? ישראל
מפרנסים לאביהם שבשמים על ידי התורה ומצות
שפרחת לעילא (איכה רבה א' ל"ג - זוה"ק ח"ג ז:) ובלי
דחילו ורחימו לא פרחת לעילא (תיקוני זוה"ק כ"ה:)
ולכן עלינו לשבח כו' מתוך נדיבת לב להשקיע מהאנרגיא
שלנו, להוסיף כח המביא לכתיבה וחתימה טובה
בעדנו.
ומה ענין
מלכיות בחיינו? כי יש לנו ערכים בבחינת גבוה
על גבוה שקוראים בלע"ז priorities
ועלנו לעשות חשבון צדק באיזה
קדימה אנו משקיעים כוונה ואנרגיא לחיים הרוחניים,
חיי היושר, כי אינו די שאנו מתפללים כתבנו בספר
זה או זה אם אין אנו כותבים את הקוויטל - הפתק
שלנו בעצמנו, כי מן השמים עונים מה תצעק אלי
(שמות י"ד ט"ו) תכתוב אתה את התוכנית של השנה
הבאה, וכדי לעשות זאת עלינו להעריך את הערכים
באופן כזה שערכי החיים של קדושה ויושר ינהיגו
את שאר ערכי פעולתנו.
ומה ענין
זכרונות? כי זוכר ה' את כל הנשכחות, ובכל יום
ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת
אוי להם לבריות מעלבונה של תורה (משנה אבות
ו' ב') הוי כמה פעמים בשנה שמענו את הבת קול,
כמה פעמים שרתה עלינו השראה של קדושה בה החלטנו
להרים את מצב התודעה שלנו, וחבל אשר כל ההשראות
אלה בלע"ז theophanies כחלום עפו, ולמרות שלעת שחשנו
קרבת אלקים גמרנו לחיות על פיהם נעלמו אלה
רגעי קודש מזכרוננו, ובראש השנה עלינו להעמיק
את זכרוננו ולהוציא את רגעי קודש שחשנו אל
התודעה ואתם לכתוב את הקוויטל שלנו לשנה הבאה.
ומה ענין
השופרות? תקע בשופר גדול לחרותנו, כי עדיין
אנו אסירי הרגל שנעשה טבע שני, (של"ה - יומא -
פרק דרך חיים תוכחת מוסר נ"א) וכמה מהדברים
שאנו רגילים בהם אינם עוזרים לחיים טובים,
וכבר למדנו שבאם אנו רוצים להעמיד עצמנו על
אדמת קודש הבת קול אומרת של נעליך מעל רגליך
(שמות ג' ה') היינו המנעול שעל ההרגל, ולצאת מעבודת
הפרך של גלות שקוראים בלע"ז addiction כי אם אנו עדיין
עבדי ההרגל שאינו עוזר לחיים בו אנו בשמחה
נוכח פני ה' לא נוכל לקוות להיכתב ולהחתם לחיים
טובים לשנה הבאה.
לכן עלינו
להתפלל בעד הרמת קרן כח השם שיתגדל ויתקדש
שמו של הקב"ה בעולמנו
היום
תאמצנו, היום תברכנו, היום תגדלנו.