לשבת מבורכים
תמוז התשמ"ג בארה"ק
פ' שלך
לך
שלח לך
אנשים ויתורו את הארץ, (במדבר
י"ג ב').
והשם
של צירוף חודש תמוז יוצא מפסוק (אסתר ה' י"ג)
זה איננו שוה לי, הייני הוי' למפרע.
והנה
תמוז מזלו סרטן ומדתו מדת יסוד-המים, ועקרו
בחי' עקרת הבית ומשפחה. האות המיוחדת לחודש
הזה היא הח' וחוש השמיעה עולה על כל החושים.
כי עכשיו
החורבן בשם אדנ"י ולכן התפלל משה (במדבר י"ד
י"ז) ועתה יגדל נא כח אדנ"י כאשר דברת לאמור,
כי לע"ע כח הדיבור נחלש מאד כי (שמות י"ד ג')
סגר עליהם המדבר, ואין פה-סח (פרי עץ חיים - שער
מקרא קדש פ' ד'). אבל כאשר אם הבנים שמחה (תהילים
קי"ג ט') אז הנוקבא משפיעה - היינו בחי' פועה
(שמות א' ט"ו עיין רש"י שם) המילדת ותחיין את
הילדים -- ויעש להם בתים (שם כ"א). והנשים לא היו
צריכות (יחזקאל ח' י"ד) לבכות את התמוז, כי (משלי
י"ב ד') אשת חיל עטרת בעלה, אז נתגדל ונתקדש שמיה
רבא.
ואז הזכר
מקבל והנקבה משפיעה, ובזה תלויה הגאולה השלמה.
וחבל אשר בימינו אלו קשה למצוא זכר שיכול לכה"פ
לפי שעה להיות מקבל של אהבה עזה ורבה הבאה מצד
הנקבה. ומשחרב ביהמ"ק נפסל קצת ענין העלאת
מ"נ, העלאת הקורבנות, ונטלה טעם בשר כו' טעם
ביאה ונתנה בעריות, (סנהדרין ע" ה.) ותקון השכינה
דווקא כשהמלכות עולה לכתר להיות עטרת בעלה.
והמן
הרשע כל מה שהי' לו בבחי' יש לי רב (בראשית ל"ג
ט'), לא היה די לו מטעם הפגם בנשמתו, שכל זה איננו
שוה לי, כי אין לו סיפוק כל זמן שיש מישהו אחר
זולתו שיש לו סיפוק. המן רצה להיות היחידי אשר
המלך חפץ ביקרו. ולהיפוך בקדושה כולם נותנים
באהבה רשות זה לזה להקדיש ליוצרם כי העיקר
למקדשי שם שיהיה לנח"ר ליקרא דמלכא.
וזה ג"כ
חטאם של המרגלים שהוציאו דיבה על הארץ לומר
שהארץ אוכלת את יושביה (במדבר י"ג ל"ב). והנה
ארץ -- (בראשית ב' ד') ביום עשות הוי' אלקים ארץ
ושמים - היא המלכות הוי' למפרע - צירוף החודש
ה'ו'ה'י. ובחודש הזה (תהילים קי"ג ט') אם הבנים
שמחה -- הפירות מתבשלות ביתר שאת ההשפעה בתוקפא
דתמוז.
ומפֵרות
הארץ באים מצות רבות התלויות בארץ. והמרגלים
כפי תורתם של אדמו"ר הזקן נ"ע לא החשיבו מצות
התלויות בארץ, כי רצו יותר בלחם אבירים היינו
המן ובארה של מרים, ולא ביורה ומלקוש התלוים
בזכות מעשה המצות, ובענני הכבוד שעליהם עמוד
האש והענן, ולמה להם להכנס לספיקות של חריש
וקציר בעולם שעלול להביא את האדם לחשוב (דברים
ח' י"ז) כי כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה,
אבל מתאוה הקב"ה שיהיה לו דירה בתחתונים ורצה
בהרצאת יהושע וכלב, (במדבר י"ד ז') טובה הארץ
מאד מאד. וכפי שתרגם אונקלס שם, 'עד לחדא לחדא',
יחידה שבנפש. ולכן אמר רחמנא 'שלח לך אנשים',
שיק נאר מענשן - שיהיו עצמאים ונקיים משוחד עצמם
למצוא חן בעיני אנשים, ויתורו את הארץ, שילמדו
תורת הארץ להכניס את התורה לתוך עניני הארץ.