ל"ג בעומר
- הוד שבהוד (בחשבון ספירה)
(בראשית
ל"ב כ"ה) ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב וגו',
היינו רגל השמאלית הוד (עיין פרדס רמונים שער
י"ז א'), ושרו של עשיו היה רוצה שיעקב שהוא תפארת
לא ירגיש את יפיו, ופגיעתו הייתה לנבלו לעצמו
כאילו אין לו הוד כלל. ומי שמוכה בזה חושב כי
אין לו שום חן הוד ויופי אלא מכוער הוא. אפילו
אם מראה כלפי חוץ איזו גוון של חן הוא מרגיש
בעצמו אשר בהוד שבהוד היינו בתוך תוכיותו ובפנימיותו
אין לו שום שמן ששון להחיות את עצמו, וכאילו
אבד את החן שלו. ולכן אנו מתפללים יהי רצון
שבזכות הספירה שספרתי היום יתוקן מה שפגמתי
בספירה הוד שבהוד היינו בתוך תוכיותו הוא מרגיש
כיעור.