רבי אברהם
גרשון מקוטוב
נפטר
בירושלים כ"ד אדר בשנת תק"כ בערך
הוא וגיסו
הבעש"ט
בקהלה
הסמוכה לבראד נעשה הבעש"ט מלמד להועיל וימצא
חן בעיני כולם כי היה למדן מופלג עד מאד והיה
חכם גדול, עד שכל דברי הקהלה נחתכים ונגמרים
על פיו. והנה אביו של הרב מוה"ו גרשון קוטעבר
מוהר"א היה לו דין ודברים עם א' מאנשי הקהילה
שהיה הבעש"ט שם, ויבא לשם, וידבר עם בעל דינו
שיסע אתו לק"ק בראד לגמור ביניהם ע"פ ד"ת,
ויאמר האיש הנה יש אתנו פה מלמד אחד מופלג
בתורה והוא דיין צדק אשר בכל פעם שיבוא דין
לפניו אזי שני הצדדים לבם שלם עמו כי הוא מסביר
הפסק היטב, נבוא נא לפניו ונסדר את טענותינו
ואם לא יוטב בעיני מעלתו אז אסע עמו לק"ק בראד,
וישמע לעצתו ויבואו לפניו, ומיד כשבא הרב מוהר"א
לפני הבעש"ט ראה ברוח הקודש שבתו היא בת זוגו
ונמשכה נפשו אחריו ותקשר נפשו בנפשו, ואחרי
כן סידרו הבע"ד טענותיהם לפניו והיה ביניהם
טענות וסכסוכים רבים, וכמו שעה הוציא לאור
משפטם משפט אמת לאמתו. ויפלא מאד בעיניו ויאהבו
מאד. הנה בין כך נודע לו שהבעש"ט פנוי וצריך
לישא אשה, ולהרב מוהר"א היתה בת גרושה ויבוא
אליו ויאמר להבעש"ט הנח שמעתי שטרם נשא אשה.
אולי יכשר בעיני מעלתו לישא את בתי. וישב לו:
טוב הדבר. אבל היות שבקהלה זו רבים מהנגידים
חפצים בי לכן נצטרך להסתיר הדבר לבל יודע לאיש
כי לא אוכל להעיז פניהם אחרי שהטיבו לי תמיד.
ואם רצון מעלתו בזה אזי נכתוב קשורי התנאים
למז"ט ביחידות. וגם זאת אני כופל עמכם שתעשו
שידוך עמי לא עם תורתי וחכמתי כי אין רצוני
בשום אופן שתרבו בשבחי ורוב המעלות כ"א שתכתבו
סתם מו' ישראל במו' אליעזר ואחרי שנקשרה נפשו
בנפשו הסכים לכל דבריו וכתבו במז"ט קשורי התנאים
בסתם ולא כתבו שם מקום ולא נודע הדבר לשום אדם.
ויהי בנסיעת הרב מוהר"א לביתו חלה בדרך את חוליו
אשר ימות בו ונפטר לעולמו והודיעו הדבר
לק"ק בראד לבנו הרב הגדול ר' גרשון קוטעבר, ויבוא
אל אביו להספידו כדת, וקיבל כל הכתבים שמצא
ת"י ובתוך כך מצא התנאים איך ששידך את בתו שהיא
אחותו של הרב מוהר"ג עם איזה איש ששמו ישראל.
ויהי לפלא בעיניו, כי אביו היה איש מפורסם והאיך
יעשה שידוך עם נחות דרגא, וגם זאת עם פלוני
אלמוני שלא נודע מקומו ומשפחתו, ויספר הדבר
לאחותו. ותאמר אחר אשר הוכשר בעיני אבינו אין
להרהר אח"ז. והבעש"ט המתין עד שיעבור המועד
מן המלמדות. ויבא אל הבע"ה ויאמר אני אלך ואשוב
אל מקומי וישנה את טעמו ולשונו וילך לק"ק בראד
לבית הרב מוהר"ג הנ"ל. והנה שני בעלי־דין יושבין
לפניו והוא עומד עליהם לעיין תמיד בדינים אשר
באים לפניהם. ויעמוד על יד הפתח. והיה סבור
הרב מוהר"ג שהוא איש עני ויקח פרוטה ורצה ליתן
לו. ויאמר דבר סתר לי עמכם וילך עמו לחדר
א' ויראה לו את התנאים ויאמר לו הבא את אשתי
וכאשר ראה הרב הנ"ל את האיש וכסותו ודבוריו
נבהל מאד והשתומם על המראה מה זאת עשה אביו ז"ל,
ויקרא לאחותו ויספר לה את כל המאורע ותשיב
אמריה לו: אחרי שאבינו עשה זאת אין להרהר אחריו
ובודאי מה' יצא זאת. ויעשו ויגבילו זמן החתונה.
וקודם החופה אמר הבעש"ט שרצונו שמקודם ידבר
עם אשתו. וידבר עם אשתו בסתר. ויגלה לה האמת
האיך ומה הכל כאשר לכל והשביעה שלא תגלה מזה
כלל. אחר החתונה רצה הרב מוהר"ג ללמוד עמו אולי
יקבל איזה ד"ת, אבל הוא הסתיר הדבר כאשר אינו
יכול לקבל מאומה, ויאמר הרב לאחותו הנה באמת
הוא לי חרפה גדולה ואם תרצי להתגרש ממנו
הרי טוב ובאם לאו אני אקנה לך סוס ותסע עמו
לגור באשר תגורי כי לא אוכל שאת עליך חרפה.
היא הסכימה וילכו באשר יתהלכו ויקבע לו מקום
לגור שם והוא הלך להתבודד בין הרים גדולים
-
ויהי
אחרי כן שכר הרב מוהר"ג בשבילו איזה כפר שיתפרנס שם
ושם קנה שלימות רב כי בנה לעצמו בית התבודדות
ביער ושם היה מתפלל ולומד כל הימים לרבות הלילות...
כך נהג
כמה שנים ועש"ק היה בא לביתו וגיסו ר' גרשון
מקוטוב היה מחזיקו לע"ה ולבור והיה מפתה את
אחותו להתגרש ממנו ולא רצתה כי היתה יודעת
ממנו אבל לא גילתה לשום אדם... מסיפורי חסידים