רבי דוד
מטולנה
רבי דוד
נפטר בו' אייר תרמ"ב
ברוח
הקודש
פעם
אחת היה הרב הצדיק מטולנה בלודז. ידוע לכל גודל
ותוקף הענין שהיה לזרע קודש נטעי נאמנים ארזי
הלבנון בני היצהר הה"ק מוה"ר מרדכי זי"ע מטשרנוביל
בלקיחת ממוך. כה היתה דרכו בקודש של הה"ק הנ"ל
אסף מאנ"ש החסידים הון רב, אח"כ אמר להם: הטו
אזניכם אלי ואספר לכם את אשר קרה להאחים הקדושים
הר"ר אלימלך מליז'נסק ורבי זושה זצ"ל, כי הסתירו
א"ע והלכו במלבושים בלויים לסבול עול הגלות
והלכו כה מעיר לעיר וממקום למקום עד בואם סמוך
לגבול מדינת פרייסין. שם הערה עליהם רוח מן
השמים, כי כבר הגיע עת דודים מבלי להסתיר א"ע
עוד והלכו משם לעיר אחת גדולה ועלה הר"ר אלימלך
על הבימה בבית המדרש ואמר דרוש נפלא מאד, אשר
היה לפלא בעיני העומדים שם, ואחיו הר"ר זושה
אמר תהלים בהתלהבות עצומה מאד, עד כי מזה הבינו
אנשי העיר, כי האנשים האלה הם יקרי ערך עד למאד
ולזאת התנדבו נכבדי העיר לקבץ להם נדבה הגונה.
כאשר הביאו להם הנדבה ומנה רבי זושה את הממון
אמר להם:חסרים עוד ד' גדולים ותמהו האנשים מאד,
עד שעלה על זכרונם, כי היו אצל גביר אחד, אשר
לא רצה ליתן להם רק ד' גדולים, שלא רצו לקחת,
וסיפרו זאת לרבי ר' זושה. והוא ענה להם: הן הן,
אותם ד' הגדולים אני רוצה. כאשר נתנו להם גם
אלה אמר להם הר"ר זושה: דעו כי הצדיקים הגדולים
יודעים ברוח קדשם הנשפע אליהם ממרומים עוד
קודם בואם לעיר כמה ממון שיגיע להם שם.
כאשר
גמר הה"ק מטולנה את הסיפור הבינו כל החסידים,
כי גם אצלו לא נתמלא עדיין הסכום אשר ראה ברוח
קדשו וע"כ נתנו לו עוד פעם ממון, לקיים מה שנאמר
ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה- ואחר שנשלם
חפצו אמר: כעת אומר לכם מהו ההבדל ביני לבין
הצדיקים הנ"ל, הם ידעו ברוח הקודש קודם בואם
לעיר ואני יודע ברוח הקודש בצאתי את העיר. בית צדיק.