רבי חיים
הלברשטאם מסאנץ
נפטר
בסאנדז בהיותו בן פ"ד שנה ביום כ"ח ניסן
תרל"ו
הוא בוחן
את העוברים
הה"ק
מצאנז עמד פעם על יד חלון ביתו וראה איש אחד
עובר, וידפוק על החלון ורמז לו שיכנס אליו.
ויבא האיש הביתה וישאלהו הה"ק: הגד נא לי, אם
תמצא איזו מציאה, ארנק עם דינרי־זהב, האם תשיב
את האבידה לבעליה. ויען האיש: רבי, בטח הייתי
משיב אבידה תיכף ומיד בלי שום איחור. ויאמר
לו הה"ק: שוטה אתה.
שוב
עמד על יד החלון וכאשר עבר איש אחר רמז לו שיכנס
אל הבית. ונכנס האיש וישאלהו ג"כ כנ"ל. ויען
האיש: לא שוטה אנכי להשיב ארנק עם מעות, כסף
הבא לידי לא אחזיר. ויאמר הרה"ק: רשע אתה.
שוב
עמד אצל החלון ועבר איש אחר ורמז לו ג"כ שיכנס
הביתה ונכנס וישאלהו ג"כ כנ"ל. ויאמר לו האיש:
רבי, איך אוכל עתה לדעת מראש באיזו מדרגה אהיה
אז. מי יודע אם יהיה אז לאל ידי לנצח את היצר,
אולי יתגבר ח"ו עלי ויסיתני לבלע חיל זרים,
או יוכל להיות כי השי"ת יהיה בתומכי ידי להתגבר
על היצר ולהשיב את האבידה לבעליה. ויאמר לו
הרה"ק: "מה נמרצו דבריך, אתה הנך חכם אמיתי, ודבריך
בהשכל ודעת נאמרים. מקור
חיים קס"ה.