רבי אברהם המלאך 
נפטר בי"ב בתשרי תקל"ז
 
המלאך
 
פעם אחת היה הצדיק רבי ישראל מריזין מדבר על החומרא של פסח. אמר: מלאך יכול להחמיר, אבל אדם היאך יכול להחמיר? זקני רבי אברהם היה מחמיר ביותר ומצות מצוה לקח המגיד אצלו, כי הוא היה יודע שמחמיר ביותר. ועוד סיפר: פעם כיסה עצמו רבי זוסיה בגלגל בחורף ובאה עליו יראת המלאכים ולא היה יכול לסבול אותה ובקש מהקב"ה שיסיר מעליו היראה. זה היה ברבי זוסיה, אבל זקני שהיה מלאך בעצמו, לא הוצרך לזה, כי אכילה שלו היה מעת לעת מעור של בר יונה ואדם אי אפשר לו לחיות מאכילה כזה. עירין קדישין.
 
הצדיק רבי יצחק מראדזיוויל בשמעו את שם המלאך רצה לראותו ולהתבונן במעשיו. בא אליו בערב תשעה־באב ושניהם, הוא והמלאך, הלכו לבית־הכנסת להגיד קינות. כולם ישבו על הארץ והחזן התחיל: "איכה"! ומיד הכניס ראשו בין ברכיו וידום. החזן סיים את הקינות, כל הקהל הלך לביתו ורבי אברהם נשאר על מקומו וראשו בין ברכיו. רבי יצחק חיכה לו בבית־הכנסת עד אחר חצות הלילה ושב לאכסניה. בבוקר השכים רבי יצחק לבוא לביה"כ ונבהל לראותו יושב ראשו כפוף ומתאבל על חורבן ירושלים. כך ישב כל היום, מערב עד ערב. אמר אח"כ רבי יצחק: לא לחינם קוראים אותו בשם מלאך, לית דין בר נש, כי אם מלאך . דור דעה.