רבי יהודה צבי אייכנשטיין מרוזלו 
רבי יהודה צבי נפטר ביום ז' מרחשון תר"ח בהיותו בן נ"ז שנה
 
דו־שיח עם רעיתו הרבנית
 
דרכו בקודש היה להעניק לאנשי ריבו מטובו ופזר נתן לשונאיו. פעם הוכיחה אותו על זאת זוגתו הרבנית הצדקת מרת שרה ע"ה בת רבינו צבי מזידיטשוב באמרה אליו: הלא ידעתיך לאיש מופת וקדוש ה', הרי יותר טוב היה להעניש רשעים אלה. והשיב לה בחכמתו: בנוהג שבעולם, שכמה מאות ואלפים איש מישראל נוסעים לצדיק אחד ונותנים לו מעות. מהו הענין בזה? הסיבה היא, שכל בנין צריך יסוד ואם אין יסוד חזק נופל הבנין. והנה כל העולם בכללו נקרא ג"כ בנין והצדיק הוא היסוד, נמצא שהצדיק הוא המעמיד העולם, ממילא ראוי שכל העולם יתנו לו מעות להחזיקו, כי הוא המעמידם ומקיימם. אמנם קשה לי למה העולם נוסעים אלי ונותנים לי מעות, הרי אנכי היודע שאין אני בגדר צדיק יסוד עולם ונתישבתי שיש עוד דבר אחד הנצרך אל בנין העולם עפימ"ש חז"ל במס' חולין תולה ארץ על בלימה אין העולם מתקיים אלא על מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, נמצא שמי ששותק לשונאיו ואינו פותח פיו לדבר נגדם הוא מקיים עולם ומלואו, ושוב מגיע לו מהעולם מעות מהדין. ואם אנחנו נעניש את שונאינו הרי לא יגיע לנו אף עבור זו הגמרא פרנסתנו. על כן אהובתי הרבנית, שמעי לקולי, יותר טוב לשתוק ולסבול את שונאינו ונשאר בפרנסתנו. עשר קדושות.