רבי יעקב
שמשוֹן משיפיטובקה
נמסר
בטבריה ביום ג' סיון תקמ"א
רבי יעקב
שמשון בארצות המזרח
כשעלה
בשנת תקנ"ט לארץ הקדושה וראה את לחצם ודחקם
של אנשי פולין, שכמעט היו נפוחי־כפן, נשא נפשו
בכפו ונסע למדינות רחוקות, לבבל ולמצרים, לקבץ
ממון עבורם. בדרך בא לעיר אחת בארצות המערב
ויכנס לבית חכם זקן אחד. נתן לו הזקן שלום ובשמעו
שהוא מארץ פולין שאלו על ר' ברוך ממ'זבוז'. הבין
הגאון הקדוש ר' שמשון, שאיש קדוש הוא ואך ברוח
הקודש הוא יודע מרבנו. ענהו, שהוא יודע אותו
וגם הוא כפוף תחתיו כאחד מעבדיו. בקשהו הזקן
שיאמר לו איזה דבר תורה משמו, והנה נשכח ממנו
פתאום כל מה ששמע מרבנו, אף שבכל ימיו לא שכח
גם דבר אחד ממשנתו. הצטער מאד על זה. גם הזקן
הצטער מאד על אשר לא זכה לשמוע תורת אמת של
הרב ר' ברוך, אולם אח"כ נזכר הרה"ק משיפיטובקה
דבר אחד ואמר להזקן בשמחה רבה, הנה נזכרתי דבר
קטן ששמעתי ממנו: אנשי כנסת הגדולה סדרו בברכת
המזון נודה לך ה' אלקינו וכו' ועל הכל ה' אלקינו
אנחנו מודים לך, ואמר הרה"ק ר' ברוך פירוש הדברים,
אנחנו צריכים להודות לה' על זה ועל זה כמו שמפרט,
ועל הכל, ר"ל, יותר מכל ההודאות אנחנו צריכים
להודות לך על מה שאתה ה' אלקינו, שזכינו להכיר
אלהותו ית"ש ולא תעינו ח"ו בדרך התועים. כשמוע
הזקן דבר זה ענה בפחד ומורא, וכי זהו דבר קטן
הלא גדולות דיבר, והתחיל לומר על זה רזי תורה,
וישבו יחד שלשה ימים בהתדבקות המוחין והתפשטות
הגשמיות ולא אכלו ולא שתו כל אותם שלשת הימים,
עד שלא יכול הגה"ק ר' שמשון לשאת עוד. אח"כ שאל
הרה"ק משיפיטובקה מאין הוא יודע ומכיר את הרבי
ר' ברוך? ענהו החכם, ראיתי אותו כי נהירין לו
שבילי דרקיע בשבילי דארעא. בוצינא דנהורא השלם עמ' 92