רבי יעקב
אריה מראדזימין
נפטר
בי"ח תמוז תרל"ז
מעולם
לא שקר
תחילה
היה הצדיק רבי יעקב נוסע למגיד מקוזניץ זצוק"ל
ואח"כ היה מסתופף בצלו של רבי שמחה בונם מפשיסחה
זצוק"ל. הוא היה תלמידו המובהק. כידוע היה רבי
שמחה בונם סגי־נהור, לכן היה הוא, תלמידו, אומר
את שיעורו לפניו. פעם הגיעו למקום שמדובר בו
על תחיית המתים - אמר התלמיד: רוצני שמורי ורבי
יגלה לי את השם של תחיית המתים. השיב לו: סוד
זה אין מגלים אלא לצנועים. אומר התלמיד: הרי
צנוע אנכי ולי מותר לגלות. השיב רבי שמחה בונם:
אגלה לך בתנאי שלעולם לא תשתמש בשם זה, כי אפשר
להחיות בו מתים. הבטיח רבי יעקעל"ה והמורה גילה
לו את הרז.
פעם
בא לרבי יעקב חסיד מקורב עם פתקא־בקשה על חולה
הגוסס ר"ל. נגע הדבר ללבו של הצדיק, הוא הפר
את הבטחתו לרבו והשתמש ב"שם", כי מה לא יעשה
למען חולה מסוכן? כעבור זמן חלה הצדיק רבי יעקב
וימים אחדים היה גוסס ושכב ללא הכרה. משנתעורר
שאלוהו מקורביו מה ראה, הוא סיפר שרצו לדונו
למוות משום שהשתמש ב"שם". בא מלאך והצדיקו. הוא
הטיל האשמה על רבי שמחה בונם, על שלימדו את
ה"שם". הביאו את הפשיסחאי, והוא הצטדק בכך שרבי
יעקב הבטיחו לא לגלות את הסוד. קבע הבי"ד של
מעלה: יחפשו ויבדקו אם מעולם לא שיקר דבר, והיה
ולא שיקר יסולח לו עוונו זה. בדקו ולא מצאו,
שהפר פעם את הבטחתו - וסלחו לו. מעשיות נוראים על הרה"צ רבי יעקב
אריה מראדזימין.