רבי נחום מטשרנוביל
ביום י"א מרחשון  שנת חקנ"ח נפטר רבי נחום בטשרנוביל ושם מנוחתו  כבוד.
 
רבי נחום ורבי ברוך ממיזבוז'
 
פעם נזדמנו רבי נחום ורבי ברוך לעיר אחת והתארחו באכסניה אחת. כשבא רבי ברוך לסעוד את סעודת השבת לא שב עדיין רבי נחום, כי האריך בתפלה. המתין רבי ברוך עד בוש ולא בא. לא רצה עוד לחכות והתחיל בסעודתו. משבא רבי נחום אמר לו רבי ברוך בבדיחותא: "כבודו הוא זקן מעכב את האכילה". השיב רבי נחום בקצת רוגז: "אכול ואינך צריך להמתין". נתקררה הידידות ביניהם משך הסעודה. לאחר הסעודה הלכו לנוח. חדרו של רבי נחום היה לפנים מחדרו של רבי ברוך. כשהקדים רבי נחום לקום ועבר דרך חדרו של רבי ברוך, מצאו שוכב, גונח ובוכה, שאלו: למה אתה בוכה? השיב: זקני הבעש"ט בא אלי זה עתה ואמר לי: לך ופייס את רבי נחום שפגעת בכבודו, כי חשוב וגדול הוא בשמים ומקפידים שם על כבודו. בכיתי על שאצטרך לילך ולפייס איש שגם הוא בשר ודם ועתה שבא לחדרי שמח אני שלא אצטרך ללכת - והריני מבקש את סליחתו. מחל לו רבי נחום והידידות ביניהם נתחדשה ביתר שאת  קהל חסידים