רבי ישראל בעל שם טוֹב
נולד לאביו ר 'אליעזר בשנת ת"ס בערך  בטקופ בפודוליה חיי נעוריו מסופים סוד ואין בידינו  נתונים ביוגרפיים מוסמכיס לפי האגדה נטה בימי  ילדותו להתבודדות והיה מתייחד בשדות וביערות  שנים רבות שימש שותר בית המדרש ועוזר למלמד דרדקי בהיותו כבן עשרים נשא אשה את אתותו של  רבי אברהם גרשון מקוסוב למד תורה בסתר וקנה  לעצמו ידיעות רבות בנגלה ובנסתר עד "התגלותו" התאמץ להסתיר את ידיעותיו ולהסוות את הליכותיו  זמן מה היה מסובב בערי פודוליה וונילין וגליציה  ובכפריהן והיה מרפא חולים ועוזר לנזקקים לו בתפלות ובקמיעות מה שפירסם את שתו לתהלה ביהוד בין המוני  העם בשנת ת"ק בערך השתקע במיז'בוז' בה קבע את  בית מדרשו אליו נהרו מעריציו הרבים מקרוב ומרחוק  ובה ייסד יחד עם תלמידיו הגדולים את תנועת  החסידות שעיקרי רעינותיה ודרכיה נקבעו על ידו.  עם פטירתו כבר הגיע תספר החסידים לעשרת אלפים  בערך,  הבעש"ט לא חיבר ספרים משנתו ידועה לנו מתוך  ספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו ביחוד מתוך ספריו  של רבי יעקב יוסף מפולנאה ונכדו בעל ה"דגל מכנה  אפריס "דברי תורתו לוקטו בכמה ספרי לקט וכונסו  בשלמותם מתוך כל מקורותיהם מסודרים לפי עניניהם  בספר גדול בן שני כרכים "ספר בעל שם טוב "לודז  תרצ"ח מאת שמעוֹן מנחם סג"ל שו"ב מגווארטשוֹוו וגם "צוואת הריב"ש' לא נכתבה בידי עצמו  מכתביו הרבים שדפסו בקבצים ובעתונים לא זוּהוּ כאוטטייס. שלו היא כנראה רק האגרת לגיסו  שנדפסה בסוף הספר "בן פורת יוסף"  הבעש"ט נפטר במשׁזשעבוּזש ביום ז 'סיון תק"כ והניח  אחריו בן יחיד ר' 'צבי שלדברי הבעש"ט נולד עפ"י הדיבוּר וּבת אדל (ר"ת אש דת למו) 
 
משל לתינוק המתחיל ללכת
כשאב רוֹכה ללמד לבנוּ הקטן שיהיה יכוֹל לילך ברגליו, מה עוֹשה אביו? נוֹטל את בנוֹ וּמעמיד אוֹתוֹ לפניו על הארץ וּמרחיב את ידיו סמוּך לוֹ שלוֹ יפוֹל התינוֹק ארצה. והתינוֹק הוֹלך בין קתי ידי אביו, וּכשיגיע התינוֹק סמוּך אצל אביו אזי מתרחק אביו מעט מעט לאחוּריו, כדי שהתינוֹק ילך ויתקרב בכל פעם יותר ומכוח זה יתלמד הילד לילך בטוב כי אם לא היה אביו מתרחק בכל פעם לאחוריו לא היה הולך התינוק רק אותו המיעוט שהיה בין המקום שהיה אביו מעמידו בתחילה למקום שהיה אביו עומד בתחילה אבל כשהולך אביו בכל פעם לאחוריו נמצא הולך התינוק בכל פעם יותר כך מתנהג הקדוש ברוך הוא עם בריותיו כשאדם מתלהב בדבקות הבורא אם לא היה מתרחק ממנו המקום ברוך הוא לא היתה דבקותו בכוח ובתמידות אבל כשמתרחק ממנו בכל פעם הוצרך האדם להתחזק בדבקותו בכל פעם יותר ויותר כי בכל פעם כשרואה את עצמו רחוק מאתו יתברך שמו יצטרך להוסיף ולחדש בכל פעם דבקות יותר ומכוח זה יתייחד ותתחזק דבקותו בכל פעם יותר תורי זהב ברמזי ראש השנה
 
יראה האדם להתפלל בהתלהבוּת
המכוון בתפילתו בכל הכוונות הידועות לו אינו מכוון רק אותן הידועות לו אבל כשאומר התיבה בהתקשרות גדולה נכללות בתיבה כל הכוונות מעצמן ומאליהן שכל אות ואות הוא עולם שלם וכשאמר התיבה בהתקשרות גדולה בודאי מתעוֹררים אותם העולמות העליוֹנים ועושה פעולות גדולות בזה לכן יראה אדם להתפלל בהתקשרות ובהתלהבות גדולה ובודאי יעשה בזה פעולות גדולות בעולמות העליונים כי כל אות מעורר למעלה.
צוואת הריב"ש עמ' 42
 
אל יאמר בלבו שהוא גדול מחברו
אל יאמר בלבו שהוא גדול מחברו שהוא עובד בדבקות יותר שהוא כשאר הנבראים שנבראו לצורך עבודתו יתברך והשם יתברך נתן לחברו שכל כמו שנתן לו שכל ובמה הוא חשוב יותר מתולעת שהתולעת עובד להבורא יתברך שמו בכל שכלו וכוחו והאדם גם כן רמה ותולעה ואם לא נתן לו השם יתברך שכל לא היה יכול לעבדו רק כמו תולעת ואם כן אפילו מתולעת אינו חשוב למעלה כל שכן מבני אדם ויחשוב שהוא ותולעת ושאר בריות קטנים הם חשובים כמו חברים בעוֹלם שכולם נבראים ואין להם יכולת רק מה שנתן להם הבורא יתברך ודבר זה יהיה תמיד במחשבתו.
שם עמ'3
 
כלל גדול בעבודת הבורא
לפעמים מטעה היצר הרע את האדם ואומר לו שעבר עברה גדולה אף ע פי שבאמת אינו אלא חומרא בעלמא או שאינה עברה כלל כוונתו שיהיה האדם בעצבות מכוח זה ויבוטל בעצבותו מעבודת הבורא יתברך שמה וצריך האדם להבין רמאות זו ויאמר ליצר הרע איני משגיח על החומרא שאתה אומר שכוונתך לבטל אותי מעבודתו יתברך שמו ושקר אתה דובר וגם אם הוא באמת קצת חטא יותר יהיה נחת רוח לבוראי כשלא אשגיח על החומרא גיאתה אומר לי לגרוס עצמות בעבודתו יתברך שמו אדרבה אעבוֹד אותו בשמחה כי זהו כלל גדול כי אין כתנתי בעבודה עצמי רק לעשות נחת רוח לפניו יתברך שמו ואם כן אם לא אשגיח על החומרא שאתה אומר לא יקפיד הבורא שמו עלי כי כל עיקר מה שאיני משגיח עליך הוא שלא אבטל מעבודתו יתברך שמו ואיך אבטל מעבודתו רגע אחד וזהו כלל גדול בעבודת הבורא שיזהר מעצבות מה שיוכל שם עמ'8
 
כל אדם וחומרותיו
כשאדם יש לו חשק להתענות אז צריך ליזהר שלא ליבטל מאותו דבר שהוא רוצה אף על פי שיודע שטוב יותר לעבוד השם יתברך בשמחה בלי סיגופים כי הם גורמים עצבות אבל מסתמא יודע אינש בנפשיה שצריך להתענות שעדיין לא תיקן נפשו כראוי וכן יש כמה וכמה דברים שזה צריך לדקדק בהם מצד נשמתו ולהחמיר על עצמו חומרות וזה אינו צריך לדקדק כל כך שם עמ' 01
 
מצוה קלה וחמורה
צריך להיות תמים בעבודתו יתברך שמו עבודה תמה ועיקר שלא לשכוח הדברים ועיקר ללמוד בכל יום שיעור מוסר הן רב הן מעט ולראות תמיד לדבק את עצמו במדות טובות והנהגות ישרות ושלא יניח שום יום מעשיית מצוות הן קלה הן חמורה וסימן לדבר הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה (אבוֹת פ' ב') פירוש זהיר מלשון והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע דניאל י"ב ר"ל הנשמה תזהיר ותאיר ממצוה קלה כמו ממצוה חמורה כי רחמנא לבא בעי סנהדרין ק"ו ע"ב שם בתחילה
 
אחר התפילה תורה או מלאכה
אחר התפילה שאדם מתפלל צריך ליזהר במעשיו כי עלול הוא ליפול ח"ו לכעס או לשאר דברים שאינם מהוגנים והיינו אם מתפלל במידת יראה נופל מזה אחר כך בכעס ח"ו ואם מתפלל במידת אהבה גדולה יכול לבוא לפעמים אחר כך לאהבה שאינה צריכה
מזה תבין בכל מדה ומדה ועצה היעוצה בזה הוא לסמוך תיכף אחר התפילה לדברי תורה או למלאכה דגל מחנה אפרים תשא
 
האדם השלם
אין דבר גדול או קטן נפרד ממנו כי הוא המצוי בכל המציאות כולה ולכן יכול האדם השלם לייחד יחודים עליונים אפילו במעשיו הגשמיים הן מאכל ומשתה ומשא ומתן ודבריו הגשמיים שבינו לבין חברו תוֹלדוֹת יעקב יוֹסף בהעלוֹתך
 
היודע להוכיח
אמר הריב"ש לצדיק אחד בדורו שהיה מוכיח לרבים איך אתה יודע להוכיח כשכל ימיך אינך יודע מהחטא וגם אין אתה מעורב עם הבריות שתדע מהחטאים שלהם אמתחת בנימין קהלת
מראה
איזה חכם הלומד מכל אדם על פי משל המסתכל במראה יודע חסרונו כך ברואה חסרון זולתו יודע שיש בו שמץ מנהו תולדות יעקב יוסף פקודי
 
 
מכתב לגיסוֹ
לכבוד אהובי גיסי חביבי ידיד כנפשי ולבבי ה"ה הרבני המופלא החסיד המפורסם בתורה וביראה כבוד מהר"ר אברהם גרשון נ"י וכאל"ש (וכל אשר לך שלום) ולאשתו הצנועה מרת בלומא עם כל י"ח (יוצאי חלציה) כולם יעמדו על הברכה של חיים א"ס נאמן סלה
בר"ה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית הנשמה כידוע לך וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי ואשר ראיתי ולמדתי בהעלותי לשם בלתי אפשרי לספר אפילו פה אל פה אך בחזירתי לגן עדן התחתון וראיתי כמה נשמות החיים והמתים הידועים לי ושאינם ידועים לי בלי שעור ומספר ברצוא ושוב לעלות מעולם לעולם דרך העמוד הידוע ליודעי חן בשמחה רבה וגדולה אשר ילאה הפה לספר וכבד האוזן הגשמי משמוע גם רשעים רבים חזרו בתשובה ונמחלו להם עולנותיהם באשר שהיה עת רצון גדול שגם בעיני יפלא מאד, שכמה וכמה נתקבלו בתשובה שגם אתה ידעת אותם ביניהם ג"כ שמחה רבה ועלו ג"כ בעליות הנ"ל וכולם כאחד בקשו ממני והפצירו בי עד בוש באמרם לרום מעלת כבוד תורתך חננך ה' בבינה יתירה להשיג ולדעת מענינים אלה עמנו תעלה להיות לנו לעזר ולסעד ומחמת השמחה הגדולה שראיתי ביניהם אמרתי לעלות עמהם ובקשתי ממורי ורבי שלי שילך עמי כי סכנה גדולה לילך ולעלות לעולמות העליונים כי מיום היות על עמדי לא עליתי בעליות גדולות כמוהו ועליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאד ואיני יודע לשמחה מה זו עושה והייתי סובר שהשמחה זו ח"ו על פטירתי מהעוה"ז והודיעו לי אח"כ שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורתם הקדושה אבל מהות השמחה איני יודע עד היום הזה ושאלתי את פי משיח אימתי אתי מר? והשיב בזאת תדע בעת שיתפרסם ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת ויוכלו גם המה לעשות יהודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי עת רצון וישועה ותמהתי ע"ז והיה לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות?
 
אך ממה שלמדתי בהיותי שם שלושה דברים סגולות ושלושה שמות הקדושים והם בנקל ללמוד ולפרש ונתבררה דעתי וחשבתי אפשר שעי"ז יוכלו גם אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי דהיינו בהיותם יכולים לעלות וילמדו וישיגו כמו אני ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת ובקשתי עבורך ללמד אותך ולא הורשיתי כלל ומושבע ועומד אני על זה זאת אני הורשיתי כלל ומושבע ועומד אני על זה אך זאת אני מודיעך שהשם יהיה בעזרך לנכח ד 'דרכך ובפרט בארץ הקדושיה בעת תפילתך ולימודך וכל דיבור ודיבור ומוצא שפתיך תכוון לייחד שם כי בכל אות ואות יש עולמות ונשמות ואלקות ועולים ומתקשרים ומתיחדים זה עם זה ואחר כך מתקשרים ומתייחדים האותיות ונעשים תיבה ומתייחדים יחוד אמתי באלוהות ותכלול נשמתך עמהם בכל בחינה ובחינה מהנ"ל ומתייחדים כל העולמות כאחד ועולים ונעשים שמחה ותענוג גדול לאין שעור בהבינך בשמחת חתן וכלה בקטנות וגשמיות וכל שכן במעלה עליונה כזאת ובודאי ה 'יהי בעזרך ובכל אשר תפנה תצליח ותשכיל תן לחכם ויחכם עוד.
 
וכן תתפלל עבורי בכוונה הזאת שאזכח להסתפח בנחלת ה' בחיים ובעד שארית הנמצא בחו"ל וגם התפללתי שם על מה עשת ה' ככה ומה החרי הגדול הזה על אשר נמסר להס"ם כמה נפשות מישראל להריגה ומהם כמה נפשות שנשתמדו ואחרי כן נהרגו ונתנו לי רשות לשאול את הס"מ מה ראה על ככה ומה דעתו בזה שימירו דתם ואחר כך נהרגין והשיב לי שכוונתו לשם שמים וכך היה בעו"ש אחר זה שבק"ק זאסלב היתה עלילה על כמה נפשות ושנים מהם המירו דתם ואחר כך הרגו אותם והשאר קידשו שם שמים בקדושה גדולה ומתו במיתות משונות ואחר זה היו עלילות בק"ק סיבטובקע ובק"ק דונאוויז ואז לא המירו דתם אחר ראותן מעשה הנ"ל דק"ק זאסלב רק כולם מסרו נפשם על קדושת השם וקידשו שם שמים ועמדו בנסיון ובזכות זח יבוא משיחנו וינקום נקמתנו וכפר אדמתו עמו.
 
ובראש השנה תק"י עשיתי עליית הנשמה כידוע וראיתי קטרוג גדול עד שכמעט ניתן להס"ם רשות להחריב כללות מדינות וקהלות ומסרתי את נפשי והתפללתי נפלה נא ביד ה' ואל נפלה בידי אדם ונתנו לי רשות שתהיה תמורת זה חולשה גדולה ודבר אשר לא היה כמוהו בכל מדינות פולין ושאר מדינות הקרובות לנו וכך היה שנתפשטה החולשה עד למאוד אשר אין לספר וגם הדבר בשאר מדינות ונשאתי ונתתי עם החבורה שלי לומר קטורת בהשכמה לבטל הדינין הנ"ל וגילו בחזיון לילה; הלא אתה ביררת לך בעצמך נפלה נא ביד ה' וכנ"ל ולמה אתה רוצה לבטל הלא אין קטיגור וכו" ומאז לא אמרתי קטורת ולא התפללתי ע"ז רק בהושענה רבה הלכתי לבית הכנסת עם כל העולם על ידי כמה השבעות מחמת פחד גדול ואמרתי פעם א' קטורת כדי שלא יתפשט הדבר לסביבוֹתנוּ, וכך עלתה בידינוּ בע"ה.
 
ורציתי להרחיב הדיבור ולטייל באריכות אך מחמת הדמעות אשר נזכרתי פרידתך ממני לא יכוֹלתי לדבר, אך בקשתי ממךלחזור על דברי מוסר שלי שאמרתי לך כמה פעמים ולהיות תמיר על רעיונך ולהגות בהם ולדקדק בהם בודאי תמצא בכדיבור ודיבור כמה מיני מתיקות כי לא דבר ריק הוא מה שאמרתי לך כי השם יודע שאין אני מייאש עצמי מנסיעה לארץ ישראל אם יהיה רצון השם ולהיות עמך ביחד -----
' בן פוֹרס יוֹסף לר' יעקב יוסף פפולנאה בסוף
 
 
 
 
נשיקין
- וראה מה שבעל התולדות יעקב יוסף ) פ ' וארא ( מביא מרבו הבעש ' ט וז '' ל וכמו ששמעתי בשם מורי מה שנאמר לו משמים טעם איחור ביאת משיח , שאין מאריכין באהבה רבה סוד נשיקין שקודם הזווג , כדי לעורר תאוותה שתזריע תחלה ותלד זכר שהוא רחמים ודפח '' ח , עכ " ל .
 
חשק ושמחה
מהבעש"ט ז"ל "-- בשם מורי כי ומבשרי אחזה אלוה כמו בזווג הגשמי אינו מוליד כ"א המשמש באבר חי וחשק ושמחה כך בזווג הרוחני הוא הדבור בתורה ובתפלה כשהוא באבר חי בשמחה ותענוג אז הוא מוליד כו'
 
ספירות באדם
ושמעתי ממורי שיש בשכל אדם עשר מפירות כי אבא  ואמא הם המולידים דבר שנתחרש בתורה נקרא אבא  ואמא ובתהלה נק' חמד כשנתחדש הדבר שמתפשם לאין תכלית שהוא  בחי' חסד כנודע ואח"כ צריך בחי' גבורה סוד הצמצום שיוכל לתפוס  לאומרו בפני אחרים והכל ע"י קו האמצעי וכו' ואח"כ צריך האמנה  כמ"ש בש"ס רמכות בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחי'  ובחינת האמנה הם תרי ממכי קשות נצח והוד ואח"כ התענוג שיש לו  במה שחידש נק' יסוד שהוא אבר התענוג ונתגלה ע"י הדיבור שהוא  מלכות ודפח"ח אמנם באמת כי קודם הי' הקב"ה בורא עולמות עליונות ע"י עוֹסקו בתורה  ברזין סתימין ואחר כך בעמקו בתורה בנגלה נבראו עולמות אלו  הנגלין
 
להתפלל על שונאיו
מהבעש"מ שמעתי כשם מורי יצריך להתפלל על שונאיו שהם רוחו  של צריק בגלגול כו' וע"י התפלה נמתק בשרשו  ומוציא מהם רוחו והנשאר בהם כלה מאליו ' דפח"ח
 
לשם יחוד
 מה שאומרים לשם יחוד קב"ה ושכינתיה הכוונה להביא התפארת  למלכות שיתפאר הקב"ה עם המלכות דהיינו המדריגה התחתונה  עולם הדבור שזאת המדריגה מחיה את כל העולמות כמ"ש בדבר ה'  שמים נעשו ונאמר ואתה מחיה את כולם והדיבור של הקב"ה הוא  תמיד מחיה את כל העולמות וכשאדם עושה מצוה הקב"ה מתפאר  במלכות דהיינו בדיבור שלו שהוא בתוך העולמות ואז מביא הארם  המלכות אל הקב"ה דהיינו שהקב"ה מתפאר עם עולם הדיבור  וזהו יחוד קב"ה ושבינתיה שיתפאר הקב"ה במלכות שהוא בתוך  העולמות ויתגלה מלכותו דהיינו שיכירו הכל שהוא מלך  בעולמות וזהו תענוג גדול להקב"ה ומדת המלכות היא מצדינו ובידינו  דהיינו שאנו מכירים גדולתו ומלכותו ואז הוא נשלם במדת מלכותו אין מלך בלא עם שמחמת העם נתגלה המלכות ויש להקב"ה תענוג גדול מזה
 
חולי הנפש
 מהבעש"ט כאשר יודע האדם נגעי לבבו שהוא חולי הנפש בסוד  הקטנות אחר שיש לו דעת זה אז ממתיק ע"י הדעת  זה, כמו שביאר מורי, וזה רפואתו משא"כ כשהוא בסוד ההסתר ן[כמו  שביאר מורי ע"פ ואנכי הסתר אסתיר וכו' ] שאינו יודע שהוא חולי  ברוחני אז אין לו רפואה למכתו האנושה
 
השכינה כוללת כל  העולמות 
מהעש"ט ז"ל משמעתי ממורי זלה"ה מאחר שהשכינה כוללת כל  העולמות דצח"מ וכל הנבראים טוֹבים ורעים והיחוד  האמיתי היא השכינה ואיך כוללה ב' הפכים בנושא אחד טוב ורע  שהם ב' הפכים והיא היחוד. אבל באמת אתי שפיר כי הרע הוא כסא  להטוֹב כמו ופרעה הקריב כו' או ע"י שרואה מעשי הרשעים יש לו  הנאה שהוא צדיק ויש לו הנאה ותענוג ונעשה זה בכל העולמות התענוג ע"י  הרע וכמעם שעי"ז יש לרע ג"כ עליה רק כשעולה משם יתפרדו כל  פועלי און וכן מחשבה רעה הוא כסא ע"ד הנ"ל וכו' ידפח"חן 
 
סגוּלוֹת
א, סגולה שיהיה הילד בן תורח ליקח על הכוס של הברכה בברכת הברית מילה מי דבש שקורין מע"ד ובמקומות שאין בנמצא משקה זו יוכל ליקח דבש ומים ולהרתיח הדבש בתוך המים בכלי קטן
ספר חוֹק עוֹלם , בקוּנטרס ברית עוֹלם
ב, לומר בברכת הלבנה כך לא יוכלו לנגוע בי לרעה וכך לא יהיה ל ולכל בני ביתי כאב שינים ומסוגל לכאב שינים.
שם בסדר קידוש לבנה
 
תנועותיו של הבעש"ט
סיפר הרב הק' רבי זוּסי' מהניפאלי ששמע מאחיו הרב ר' אלימלך זצ"ל פעם אחת עלה הבעש"ט למעלה, פגע ברב בעל חסד לאברהם המקובל רב אברהם אזולאי ושאל אותה רבי! הנה חברתי אני בעז"ה עשרה חיבורים קדושים והמה חשובים מאד בגן עדן אמור לי מפני מה מרעישים כל העולמות מתנועותיכם למטה? אמור לי מה מעשיכם כי לא נוכל לעמוד על עמקם. שבחי חבעש"ט שם נ"ד