רבי יעקב שמשוֹן משיפיטובקה
  בנו של רבי יצחק רבן של סלאביטה שיפיטובקה   אוהימאן ובאר, תלמידו של המגיד ממזריטש ובן ביתו   של רבי ברוך ממזבוז'
  כגדול בתורה ובעל שכל חריף שעמד בקשרים   מהודקים עם גאוני הדור עם רבי יחזקאל לנדא ורבי   ישעיה פיק, חידושיו מובאים בשו"ת מהרש"ם ח"ג   סי' שט"ו בספר "זרע אפרים" לר' זלמן מרגליות דף   ע' ובעוד ספרים, הוטל עליו התפקיד להפיץ את תורת   החסידות ולהחדירה בחוגי הרבנים והלמדנים הוא   מלא את שליחותו זו בהצלחה יתירה
  מאז עלותו של חברו וידידו רבי מנחם מנדיל   מויסבסק לארץ ישראל בשנת חקל"ו השתוקק לעלות   אליה גם הוא וחפצו ניתן לו רק כעבור שנים מספר   בארץ, היה כאילו שליחו של רבי ברוך מבזבוז שהיה   שולח על ידו את תרומותיו עבור החסידים באה"ק.   בעלותו ארצה התישב בטבריה והתקרב לחוגו של רבי   אברהם מקאליסק ויחד אתו וצדיקים אחרים הוציא   כרוז בענין מעות ארץ ישראל ואזהרה שלא לשנות   מהם לצדקה אחרת
  כעבור זמן התרחק מחבורתו של רבי אברהם, הוא   התבודד מסיעת החסידים ומסביבו התרכז חוג מצומצם   נמסר בטבריה ביום ג' סיון תקמ"א
 
   התורה שבכתב
  התורה שבכתב היא דוגמת הלב השולח דם לכל האברים ובתוך מעל"ע חוזר אליו, כידוע לבעלי נתוח כך התורה שבכתבבו נכללה כל התורה שבע"פ ומה שתלמיד ותיק עתיד לחדש וכל   מה דכתיב בנביאים ובכתובים כאמרם ז"ל מי   איכא מידא דלא רמיזא באוריתא ולעתיד יהיו נכללים כל ספרי נביאים וכתובים בתורה שבכתב   רק ספר יהושע ישאר כדאיתא בירושלמי   מגילה והוא לצורך גבולי ארץ ישראל   והנה הקב"ה הראה למשה כל מה שתלמיד   ותיק עתיד לחדש והיכן הראהו בתורה   שבכתב במקום אשר הוא מרומז וזהו   דיבר ה' אל משה פנים אל פנים שהשי"ת   דבר עמו עוד פנים שהוא תורה שבע"פ   אל פנים שבה שהוא תורה שבכתב   כאשר ידבר איש אל רעהו פי' אפילו   מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הראהו   הקב"ה היכן הוא מקום רמיזתה בתורה   ושב אל המחנה פי' שהכל נכלל בתורה   שבכתב ולא יצטרכו לעתיד לשום ספר   כי יגלה הקב"ה עשר מעינם ויבינו הכל   מתורה שבכתב כל דברי רז"ל   שפתי צדיקים גה
 
   בכותבו לרבי ברוך ממזבוּז'
  בעזרת השם יתברך יום ג' מרחשון   תקס"א לפ"ק פה עה"ק טבריא תוב"ב   רם על כל רמים אדון החכמים נזר   הנבונים צופה בעליונים ותחתונים תבל   ה"ה כבוד אדמו"ר פאר הדור והדרו הכל רוצים עושים דברו   כשלמה עוטה אורה אור הנערב אור צח ומצוחצח כי לו נאה   לעולם חוסן ולנצח עטרה שעטרה לו אימא דא כנסת ישראל   עייל לפני ולפנים שבו ישבו בשאלה מה פעל אל כולהו ארקיסאות   מחכאין דלציית הנה מפיו יצא הלכתא דקוב"ה מחדש בכל יום   כבוד שמו מורינו ר' ברוך נר עולם
  מאת קטן עבדיו מתענג בנופת מוסריו מתעלס בתוכחותיו המגו   לות מתחמם נגד אור יקרתה נושם גחלתו ורצפתו לגעת אל פיו   בוטח בחסד המלובש ובמעיל הצדקה מלהכוות משתחוה מרחוק   בכובד ראש ושח עינים נגד שער המזרח נכנס לפני ולפנים לעבוד   עבודה אשר לא כדת משיב כשועל מפני היראה והכבוד המבהיקים   נגד עיניו חשב עובד אלקים למצוא חפצו ע"י הצעיר ביוצקי מים   עבד מקטני תלמידיו הנני נשפט עודנה על אמרי לא חטאתי כי   המר לי שדי מאד בהלקח בני מחמד עיני יהושע ולא נשאר לי   כי אם בת קטנה ודבתאי שכיבא ונכדי מבתי ומי שאמר לעולמו   די יאמר לצרותי די ועל כלהון בריכנא ושבחנא לד' דכספאי כהאי   וארקא בשבילו נזונים עלמא
עתה רעדו אברי ואחזתני פלצות וכפי פרושות כהדין דאחיו   פודגרא מגשת עד הלום לבקש מאדמו"ר מטי אדמו"ר אם ישים   מחשבתו הטהורה בדידי כהרף עין ידין אותי לכף זכות ולא עמדתי   על דעת דמו ר ול למעני ח"ו כי שגיתי אמרתי בשביל פרנסת   עניים ואביונים ועל כל פשעים תכסה אהבה כי שגיתי עד כה   מרחמי אדמו"ר נפש נענה ומדוכא סליחה יבשר על יד חד דקיימא   קמא לבשרנו כי עמו הסליחה זה ינחמני על כל צרות ואנחות   ולבי הדוה ובהדא איגרא יתבית נסיבות מן סיבתי בגין האי סיבתא   יעבור על פשעי דלא לפסוק לי לחייתי כ"ד עבד קטן מקטני   תלמידיו הדופק על השער לפתחו לשוב בתשובה ובטוח בחסדי   דוד הנאמנים שיענה ויאמר סלחתי   הק' יעקב שמשון בן ראסי'   בוציגא דנהורא השלם עמ'
 
   בינו לבין רבי יחזקאל לנדא
  כשהדפיס הגאון הקדוש בעל תולדות יעקב יוסף' זצ"ל את   ספרו הקדוש שמשו תלמידיו הקדושים שבמחוזות פראג ואגפיהם   אין מחשיבין את הספר כלל ויש מקומות ששורפים אותו ויתקרב   את סיבת הדבר ונודע להם שהסיבה היא מחמת שהגאון בעל   נודע ביהודה לא כיבד את הספר הנ"ל הוא הקשה עליו גם שתי   קושיות גדולות ע"כ כשהגיע הדבר להמון עם זלזלו בו עד שהגיע   לידי שריפה. הקושיות היו כי בספר הנ"ל כתב לענין   שהעיקר הוא תשובת המשקל דוקא שיעשה בהיפוך ממה שפגם   ובזה יתקן מה שפגם ע"ז הקשה הגאון בעל נו"ב א"כ היאך היה   באדה"ר ] אדם הראשון [ תשובת המשקל על חטא עה "ד ] עץ הדעת [ הלא גורש אח"כ מג"ע ורז"ל אמרו   שעשה תשובה ונמחל לו; עוד כתב בספר   הנ"ל שהצדיק מברר את הרע של הרשע   ומתקנו והנה המברר אינו יכול לברר   עד שיתלבש דוקא בלבוש המתברר   דהיינו שגם הצדיק יבא לחטא שיהיה   לו איזה דמיון עם החטא שעשה הרשע   דהיינו שהענין יהא בדקות וע"ז הקשה   הגאון בעל נועב דמ"מ איך יתכן שיבוא   הצדיק לחטא כזה? מכח שתי קושיות   אלו לא כיבד את הספר ויהי כאשר   שמעו תלמידי הגאון הקדוש הנ"ל זאת   נתירא מאד פן יודע הדבר לרבם הקדוש   הנ"ל ובודאי יעשה הקפידא שלו רושם   ח"ו כי כל דבריו היו כגחלי אש ע"כ   נתקבצו ביחד לטכס עצה בדבר לתקן   זאת בטרם יגיע הדבר באזני רבם הקדוש   ונשאר לשלוח אחד מהם להגאון בעל   נו"ב שיתוכח עמו עד שיעמידו על   האמת ויתקן המעוות. ויאמר הגאון   משיפיטיווקע אנא זעירא דמן חבריא אלך ויטב הדבר בעיניהם   כי הגאון משיפיטיווקע היה גאון גדול עד להפליא וידיו רב לו   לעמוד בויכוח נגד הגאון בעל נו"ב. וישם הגאון משיפיטיווקע   לדרך פעמיו, וטרם הפרדו מהם א"ל אחד מהתלמידים הגדולים   שצריך ליפרד מתוך דבי הלכה וע"כ שנה לו המשנה דאבות   הסתכל בשלשה דברים כו' דע מאין באת כו' והיה זה לפלא בעיני   הגאון משיפיטיווקע למה שנה לו משנה דוקא ויבן כי לא   דבר ריק הוא ויתן דעתו על זה.
  הגאון משיפיטיווקע שינה מלבושיו ולבש בגדים קרועים כמו   עני מדוכא ויכתת רגליו עד בואו לפראג הגאון בעל נו"ב היה   גביר כדול כידוע והיו לו עליות מרווחים, ובבוא הגאון משיפיטיווקע   לשם דחק א"ע חדר לפנים מחדר עד שנכנס פנימה לחדר הגאון   בעל נו"ב. והגאון בעל נו"ב היה אז עסוק בשו"ת אחת חמורה   והיה מעמיק דעתו ומעיין ביותר ולא ראהו כלל מחמת טרדתו.
 
  הגאון משיפיטיווקע עמד על הפתח כשעה חדא אח"כ אמר   להגאון בעל נו"ב רבי למה אינכם משגיחים על העומד אצלי   ויבט עליו הנאון בעל נו"ב ויראהו ויאמר לו
מי הוא העומד אצלו?
  ויאמר לו הגאון משיפיטיווקע ולא ידעתם' הלא כתיב כי יעמוד   לימין אביון
א"ל הגאון בעל נו"ב מה אתה מבקש?   השיב לו הגגון משיפיטיווקע נדבה אני צריך
  א"ל הגאון בעל נו"ב לך לפתח שני ושם יושבת הרבנית זוגתי   ומחלקת צדקה.
  א"ל הגאון משיפיטוווקע טמאים נדחין לפתח שני
א"ל הגאון   בעל נו"ב ומה זה תרצה? א"ל אני צריך נדבה הגונה לפדיון שבויים ואין אני מבקש שתתנו לי כל הצורך מכיסכם כ"א שתשלחו אנשים מהוגנים לקבץ מאנשי העיר נדבה הגונה
  ע"ז א"ל הגאון בעל נו"ב לך לחדר שני ושם יושבים הג' דיינים   שלי ותאמר להם בשמי שיקבצו בשבילך נדבה הגונה
וילך לחדר   הדיינים ושהה שם מעט וחזר אצלו
  ויאמר לו הגאון בעל נו"ב מה אמרו לך הדיינים   א"ל הדיינים שלבם הם חכמים מחוכמים יותר משלמה המלך ע"ה
  א"ל הגאון בעל נו"ב מה זאת / א"ל הגאון משיפיטיווקע שלמה   המלך ע"ה כתב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד והם   לא כן אמרו, הא' ממר שאינו בקו הבריאה והוא ירא פן יקלקל   בריאותו, השני השיב שירא פן לא   יתנו לו כרצונו ולא יקבל ושהע"ה אמר ימצא חיים צדקה שימצא   הצדקה שצריך והג' השיב שאין זה לפי כבודו לקבץ נדבות   ושהע"ה אמר ימצא חיים צדקה וכבוד
  א"ל הגאון בעל נו"ב אני רואה אותך לצורבא מרבנן ולמה   תזלזל כ"כ בכבוד תורתך לילך בבגדים קרועים ?
  א"ל הגאון משיפיטיווקע כי ה' ענה בי וש' המר לי
  א"ל הגאון בעל נו"ב אני רואה שחסיד אתה תפרש לי מה   טיבם של חסידים? וגם תאמר לי מה שם רבך?
  א"ל הגאון הקדוש משיפיטיווקע אני אינני חסיד רק אני שואל   ממעלתכם תפרשו לי שם חסיד מה הוא?
  א"ל הגאון בעל נו"ב חסיד אמרו רז"ל זה המתחסד עם קונו
  א"ל הגחון משיפיטיווקע מו"ר פי' ענין הסיד הוא ע"ד שאמר   דוד המלך ע"ה שמרה נפשי כי חסיד אני כו' נמצא שע"ש   זה הי' נקרח חסיד על שעשה תשובת המשקל וזהו ענין שם חסיד   אבל אני אינני חסיד
  א"ל הגאון בעל נו"ב גם אני אינני חסיד
  א"ל הגאון משיפיסיווקע מ"מ לאיזה צדיק יש לכם התקשרות ?
  א"ל לו הגאון בעל נו"ב חני אינני חסיד ואיני מקושר לשום   צדיק כי פלגאה אנא
  א"ל הגאון משיפיטיווקע שם פלגאה גנאי הוא לת"ח כמותכם   כי כן נזכר בגמ' שם זה לגנאי
  א"ל הגאון בעל נו"ב ; אני מרא דאתרא בכאן גוזרני עליך   שתאמר לי שם רבך
  א"ל אוי לי איך אזכיר שם רבי הקדוש ואני לא טבלתי עדיין   אך כיון שהיה מוכרח לזה מחמת גזירת הגאון בעל נו"ב על כן   הגיד לו שהוא תלמיד הקדוש בעל "תולדות יעקב יוסף"
  אמר לו הגאון בעל נו"ב איזה חדושי תורה שמעת מרבך קודם   פרידתך ממנו?
  א"ל הגאון משיפיטיווקע ; שמעתי ממנו דרוש בפ' שמות ע"פ   ותקח צפורה צור ותכרת את ערלת בנה
  א"ל הגאון בעל נו"ב ; דרוש זה הוא עוד הנסתר ואין לנו עסק   בנסתרות
  בתוך כך הביט הגאון משיפיטיווקע וראה שם את הספר הקדוש   "תולדות יעקב יוסף' שעומד הפוך לא כמו שאר הספרים שהיו   שם וצווח הגאון משפיטיווקע ככרוכיא על שהספר הקדוש של   רבו עומד הפוך
  א"ל הגאון בעל נו"ב ; אם תתרץ הקושיות שיש לי עליו אזי   אכבדנו כשאר ספרי הקודש שלי.
  א"ל הגאון משיפיטיווקע מאי קשיא לי' למר?
  ויאמר לו הגאון   בעל נועב ב' הקושיות שקשה לו.
  א"ל הגאון משיפיטיווקע מו"ר תירץ הקושיות אלו ; על קושיא   הראשונה שהקשה מעכ"ת בענין תשובת המשקל שלא היה לו   לאדה"ר תירץ מו"ר שבודאי גם תשובת אדה"ר הי' ע"פ תשובת   המשקל, והגם שלא הי' בג"ע אך באמת ענין החטא שלו לא הי'   ע"פ פשוט רק שהי' מרומז בו ענין גבוה מאד נעלה שפגם בחטאו   ואח"כ בתשובתו תיקן יה הענין ע"פ תשובת המשקל. ועל הקושיא   השני' על שכתב שהצדיק צריך להתלבש בלבוש המתברר כו'   כנ"ל שהקשה כ"ת איך יארע לצדיק עוון כזה? אין כאן מקום קושיא כלל על מו"ר כי מו"ר פי' זה ע"פ הגמרא שא"ל הקב"ה למשה   לך רד בשעת חטא העגל, רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה   אלא בשביל ישראל ועכשיו ישראל חטאו אתה למה לי כו' ובמד"ר פ' תשא פמ ג אמרו בשעה שעשו ישראל אותו מעשה עמד לו   משה מפייס את האלקים אמר רבון העולם עשו לך סיוע ואתה   כועס עליהם העגל הזה שעשו יהיה מסייעך אתה מזריח את החמה   והוא הלבנה אתה הכוכבים והוא המזלות אתה מוריד את הטל   והוא משיב רוחות אתה מוריד גשמים והוא מגדל צמחים אמר   הקב"ה משה אף אתה טועה כמותם? והלא אין בו ממש א"ל א"כ   למה אתה כועס על בניך הוי למה ה' יחרה אפך בעמך עכ"ל   דלכאורה זהו פליאה איך שייך לומר שמרע"ה יאמר כזה שהעגל   יהיח מסייע ח"ו כו' חך הענין הוא כי הקב"ה רמז למרשיה במה   שא"ל לך רד מגדולתך כו' שבכדי לברר ולהעלות את ישראל אתה   צריך לירד ממדרגות הגבוהות שלך ותתלבש בלבוש המתברר כו'   ע"ב. א"ל הקב"ה למשה אף אתה טועה כמותם והלא אין בו ממש   ואז א"ל א"כ למה ה' יחרה אפך בעמך כו' הרי דבמה שהלביש   א"ע ג"כ בלבוש המתברר במה שאמר יהי מסייעך בו' שנעשה   כמו שהודה לעגל כו' בזה הי' לו כוח לחלות ולבקש בעדם וכן   הוא עד'ז בכל דבר שהצדיק צריך להתלבש בלבוש המתברר   בכדי שיוכלו להעלות את הרשע וא"כ אין כאן מקום קושיא על   מו"ר והודה לו הגאון נו"ב.
  אח"ז שאל הגאון נו"ב האם ראית איזה מופת מרבך?   א"ל הגאון משיפיטיווקע המופתים שעשה מואר עצמו מספור,   אך אחת אגיד לכם מה שעיני ראו ולא זר שפ"א בהיותנו יושבים   על שלחן מו"ר בסעודה שלישית בש"ק שלחו האורחים והביאו   כלים הרבה מלאים יין והעמידו על השלחן, פתאום נפל השלחן   וכל הכלים של היין נפלו לארץ ונשארו שלמים רק כלי אחד נשבר. בתוך כך בא החנוני בבהלה לומר שע"פ טעות נתן כלי אחת של   יין נסך והכיר את הכלי שנשבר שהוא של יין נסך .
  אח"ז אמר הגאון בעל נועב להגאון משיפיטיווקע תפרש לי מה   שראיתי במדרש פליאה מפגי מה חטא אדה"ר מפני שלא ראה   אלא בשתים ולא ידע הגאון לפרשה בתוך כך נזכר על המאמר   שאמר לו חברו קודם הפרדו ממנו ששנה לו המשנה הסתכל   בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה מאין באת כו' ועפ"ז   הבין כוונת המאמר בפליאה כי אדה"ר היה יציר כפיו של הקב"ה   וא"כ לא הסתכל רק בשני דברים לאן אתה הולך ולפני מי אתה   עתיד ליחן דין וחשבון אבל בדבר הג' לא הסתכל ולא ראה זה   בנפשו וע"כ בא לידי חטא. ונתפעל הגאון בעל נו"ב מאד מזה   ואמר לו אין זה כי אם שאתם הוא הגאון משיפיטיווקע כי הוא   היה מפורסם מאד לגאון גדול והתודע לו והגאון בעל נו"ב כיבדו   מאד בכבוד גדול והבטיח לו כי הוא בעצמו יסע בכל הסביבות   דגליל פראג ויתקן המעוות כי יזהירם שלא ישרפו עוד את הספר   הקדוש תולדות יעקב יוסף ויכבדוהו כשאר ספרי קודש בי קדוש   הוא וממקום קדוש ינבעו מימיו "דברי נועם" נדברי צדק"
 
רבי יעקב שמשון בארצות המזרח
  כשעלה בשנת תקנ"ט לארץ הקדושה וראה את לחצם ודחקם   של אנשי פולין שכמעט היו נפוחי כפן נשא נפשו בכפו ונסע   למדינות רחוקות לבבל ולמצרים לקבץ ממון עבורם. בדרך בא לעיר אחת בארצות המערב ויכנס לבית חכם זקן אחד נתן   הזקן שלום, ובשמעו שהוא מארץ פולין שאלו על ר' ברוך ממ'זבוז'   הבין הגאון הקדוש ר' שמשון ושאיש קדוש הוא ואך ברוח הקודש   הוא יודע מרבנו. ענהו שהוא יודע אותו וגם הוא כפוף תחתיו   כאחד מעבדיו, בקשהו הזקן שיאמר לו איזה דבר תורה משמו.   והנה נשכח ממנו פתאום כל מה ששמע מרבנו אף שבכל ימיו לא   שכה גם דבר אחד ממשנתו, הצטער מאד על זה גם הזקן הצטער   מאד על אשר לא זכה לשמוע תורת אמת של הרב ר' ברוך. אולם   אח"כ נזכר הרה"ק משיפטיווקח דבר אחד ואמר להזקן בשמחה   רבה, הנה נזכרתי דבר קטן ששמעתי ממנו ; אנשי בנסת הגדולה   סדרו בברכת המזון נודה לך ה' אלקינו וכי' ועל הכל ד' אלקינו   אנחנו מודים לך ואמר הרה"ק ר' ברוך פירוש הדברים אנחנו   צריכים להודות לה' על זה ועל זה כמו שמפרט ועל הכל ר"ל   יותר מכל ההודאות אנחנו צריכים להודות לך על מה שאתה ה'   אלקינו שזכינו להכיר אלהותו ית"ש ולא תעינו חוו בדרך התועים.   כשמוע הזקן דבר זה ענה בפחד ומורא וכי זהו דבר קטן הלא   גדולות דיבר והתחיל לומר על זה רזי תורה וישבו יחד שלשה   ימים בהתדבקות המוחין והתפשטות הגשמיות ולא אכלו ולא שתו   כל אותם שלשת הימים עד שלא יכול הגה"ק ר' שמשון לשאת   עוד. אח"כ שאל הרה"ק משיפטיווקא מאין הוא יודע ומכיר את   הרבי ר' ברוך ענהו החכם ראיתי אותו כי נהירין לו שבילי   דרקיע בשבילי דארעא   בוציגא דנהורא השלם עמ'