רבי יצחק אייזיק מקומארנו
  נולד בכ"ה שבס שנת תקס"ו לאביו רבי אלכסנדר סנדר מספרין מחבר הספר "זכרון דבריה" שהיה אחד מחמשת בניו של הצדיק הנסתר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מספרין אשר בהונגריה , ואחיו הצעיר של רבי צבי הירש מזידיטשוב . בעודנו נער מחונן הסתובב רבי יצחק אייזיק בבתי דודיו הגדולים וספג לתוכו תורה   ויראה . אביו שלחו גם לחצרות צדיקים אחרים ורי"א שימש בין היתר נם את חותנו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב , את החוזה מלובלין , רבי ופתלי מרופשיץ את   ה"ישמח משה" מאוהל את ה"אוהב ישראל" מאפטה , ואחרים .
  נפשו של רי"א נמשכה במידה שוה אחר תורת הנגלה והנסתר ובשתיהן השיג מדריגות נעלות שמעטים כמותו . לעתים הוא נראה לנו כגדול בתורה כאחד המחברים התורניים המובהקים , ולפעמים הוא מופיע לעינינו כבעל דמיונות וחזיונות כאיש הרז והמסתורין . אלפי חסידים   נהרו לחצרו מאחר שמילא את מקום אביו ברבנות ובאדמורו"ת בקומארנו להתבשם מתורתו וחכמתו ואף להנות מעצותיו ומהדרכתו . שמו יצא לתהלה גם כבעל   מופת עוזר ומושיע .
  חיבר ט"ו ספרים בהם פירושו "מעשה ארג" ו"עצי   עדן" על המשניות "פני זקן" על מס' שקלים "עשירית   האיפה" על תורת כהנים "זוהר חי" "אוצר החיים והיכל הברכה" "נתיב מצוותיך" "דרך אמונה" "נוצר   חסד" "מגילת סתרים" ועוד . בנו בכורו רבי אליעזר צבי בחה"מ "בן ביתי" "זקן בית " "ודמשק אליעזר"   מילא את מקומו בקומארנו   רי"א נפטר ביום י' אייר תרל"ד
 
  בעינין הגאווה
  אל תהי בז - שלא תתגאה על שום בריה קלה או   גרוע שבעולם שבכל דבר יש בחינות אדם ,   ואפשר שאותו חלק אדם יתעלה אחר תקונו יותר ממך שאין לך חלק אדם שאין לו שעה ,   שעתו מוצלחת שיתעלה ברום המעלות, ואל תהי מפליג לכל דבר בא להזהיר על המחשבות   שמעתי ממורי לפי מחשבתו של אדם   אם בקדושה או בקליפה כך הם העולמות   שעליו מלמעלה , וכפי המחשבה כך המאורע   במעשה שעוברין לפניו אם בעלי חיים   טהורים או טמאים וה"הד שאר מאורעות .   ושמעתי ממורי במקום שהמחשבה של אדם שם הוא כולו , ובענין המחשבות שעוברים על אדם בשעת תפלה ; הענין כי אדם מחוייב להאמין כי מלא כל הארץ כבודו יתברך לית אתר פנוי מניה , וכל   המחשבות רעות של אדם שעוברים עליו בהכרח ובאונס יש בהם מציאות השם   יתברך . וכל מחשבה היא קומה שלמה , ויש   בו חיות הרבה וניצוצי הקדושה וכאשר יעלה במחשבתו של אדם איזו מהשבה   רעה וזרה מאיזו מדה רעה מכעס והקפדה ואהבה רעה ומדברים בטלים ובפרט בעת עסקו בתורה ובתפלה בודאי היא באה אל האדם לתקנה ולהעלותה . ואם אינו מאמין בזה אין זו קבלת מלכות שמים שלמה כי מקצר חלילה במציאות השם יתברך . וזה אמרו אל תהי מפליג לכל דבר   שתעלה בלבך איזו מחשבה רעה אל   תפליגנה ותדחה אותה שאין לך מחשבה   שלא תהיה בה קומה שלמה אף מחשבה   רעה וזרה , היא באה כדי לתקנה ולהעלותה .   ואם האדם דוחה ומפליג המחשבה ההיא ממנו בלתי תיקון כאלו דוחה והורג קומה שלמה . ולפעמים יש מחשבה שצריך לדחותה ואם נפשך לומר במה אדע ? יתבונן האדם ברגע אם בשעה שעלתה המחשבה מיד   עלתה במחשבתו הכנעה גדולה באין ועלה במחשבתו במה להעלותה באיזו מידה ובאיזה ענין אז יראה לקרבה ולהעלותה בסוד מיין   נוקבין שפיכות הנפש להשם . ואם לא יעלה במחשבתו במה לתקנה ותופס גאוה בלי ביטול מסתמא הוא קליפה ובאה לבטל את האדם בתפלתו אז הרשות לדחות . כי הבא להרגך השכם להורגו . עיין בספר פורת יוסף . וזוהי כוונת התנא ואל תהי מפליג לכל דבר ואין לה דבר שאין לו מקום בעולמות עליונים . אם יעלה בלבך מקומו ושרשו במה לתקנה אל תפליגהו כי אתה הורג נפש . או יאמר ואל תהי מפליג לכל דבר הוא דבר שלפעמים אומר איזה דבורים בתפלה שלא בכונה   ויאמר שלא היה בהם ממש . פעם אחד שאל השואל למורי זצ"ל   אם אמר כמה תיבות בק"ש ובתפלה בלא כוונה אם רשאי לחזור פעם שנית ולאומרם בכוונה ? ואמר בזה הלשון ; הלא ידוע ומפורסם שאין   לך שום דבר שלא יהא בו מציאות השם יתברך אפילו מחשבה חיצונית   שם יש גם כן ניצוצות קדושים ואם כן אם אמר כמה תיבות של תפלה בלא כוונה רק במחשבה חיצונית אם כן באה המחשבה כדי להעלותם ואם יחזור ויאמר פעם שנית אז הוא יורה שבפעם הראשונה   לא היתה שם שום מציאות השם והרי הוא מקצר במציאות השם יתברך ,   גלל כן לא יאמר פעם שנית . וזהו אל תהיה מפליג לכל דבר , אין לך דבר שאין לו מקום , מקומו של עולם , מציאות השם יתברך . ואל תפליגהו  . ענין גאוה הוא ממש עבודה זרה ואין עילה להמלט ממנו אלא השם   יתברך עוזר . וארבע מאות פירקי דמסכת עבודה זרה של אברהם אבינו היה מענין הגאוה , כי גאוה ממש עובד אל נכר והוא עצמו עבודה זרה .   ומרן אלקי קודש קדשים אור שבעת הימים רבינו הקדוש אשר החיה   את נפשנו וגאל אותנו מן היצר ומרשת הסיטרא אתרא ומטעות קליפות נגה הבל וריק , ודיבק נפשנו באור עליון אור החיים רבינו אור נפשנו הרב ישראל בן אליעזר , עפר ואפר אני תחת כפות רגליו אם אזכה והלואי שאזכה להיות אפר תחת כפות רגליו יצאה נשמתו   בטהרה אלהי רבון כל העולמים אל תבואני רגל גאוה , ובכך יצאה נשמתו של מרן הקדוש אלהי רבינו יצחק לוריא בלשון שפניא שמרני מידי גאוה . כי אי אפשר להתחיל בשום עבודה אמיתית בעוד ששקע   נפשו בגאוה וזדון לב . ולא יצא הטמא הכת הארורה מן הדת אלא על ידי גאוה וכעס . קודם הסתלקות מרן הריב"ש זצ"ל אמר לתלמידיו   שיכינו לעצמם רבי להאיר להם כי הוא   ילך לבית עולמו בשנה זאת וזה היה   בהו"ר אחר החתימה , ושאלוהו על איזה צדיק אם ידבק נפשם אצלו ואמר להם   שיסעו אצלו וינסו אותו וישאלו לו שיתן להם עצה להסיר הגאוה אם יתן להם איזו עצה טובה אין בו ממש . ואם יאמר השם יעזור אזי יקרבו נפשם אצלו כי צדיק   גמור הוא . נצר חסד פרק ד'.
  הערמה על יצר הרע
  כשאדם רוצה לקום בחצות לילה היצר בודאי יקטרג עליו ויפיל עליו שינה . וכן כל כיוצא באלו ענינים . העצה היעוצה להתעורר לאיזה ענין גופני לעשות צרכיו   ולעסוק בעניני הגוף ואח " כ ואשיבה רגלי אל עדתיך . וכן אמר הקדוש רבינו יצחק   מדראהביטש כשאני רוצה ליסע לדרך להוכיח לבני ישראל היצר מתגרה בי   ואומר יצחק שב בביתך ולמוד תורה למה   לך לטלטל עצמך ולבטל מדברי תורה ? ואני   אומר לו אני נוסע בשביל מעות ואז משיב לי בשביל מעות לך לשלום בודאי מצוה   גדולה תעשה וכשאני בא למקום אני   משליך לחוץ הפניה החיצונית ואני עושה   העיקר . ואמר כי א"א לשום התהלת מצוה רבת להיות בלתי תערובת   של היצר . כי כשירצה לעשות מיד לשמה יתגרה בו היצר להלחם כנגדו ויתבטל מכל וכל . וכך אמר מורי דודי רבי צבי מזידיטשוב ; וילך אברם כאשר דבר אליו השם וילך אתו לוט מלשון לוטה בשמלה , דהיינו שאברהם הצדיק הולך בדרכי השם ובהכרח בכל התחלות קשות הולך אתו איזה לבוש ושמלה ואח"כ ויפרד לוט מעמו ודפח"חן.   נתיב מצוותיך שביל התורה.
 
  על האוייבים
  אחדות עם שונאיו ומקטריגיו זה דבר גדול שאין כמוהו ? כי אין לך   אדם שלא יהיו לו שונאים ומקטריגים והם עצם פרטי ניצוצות שלו שלא נתקנו עדיין והוא לא תקנם ומקנאין אותו ומדברין עליו רע ,   וכולם שייכים לשורש נשמתו שאם לא היתה להם שייכות עמו לא   היו שונאין ומדברין כי הכל בהשגחה פרטית, ולכן אמרו על רבינו יהודה החסיד אף גוי שציער אותו נתגייר ומכ"ש ישראל שבודאי עשה תשובה ושונא ומקטרג הוא מבחינות נחש הנושך וזיוג זה וחיבור   נקרא נשיכות נחש הנושך וע"י זה מוליד בריות כנודע ונקראים ליסטים ושודדים בודאי לא יעמוד אלא על מי שנושא מרגליות ואבנים טובות לא על מי שנושא תבן וקש . ולכן אל תחלש דעתו על העומדין עליו רשעים ומצערין אותו כי יותר שיש לו נשמה גבוהה ורמה הבוער באש להבת יותר יתגברו עליו שונאים ומקטריגים . וכשתראה אדם שאין עליו חולק ועירעור תדע שהוא מערב רב . ורוב   הצדיקים מתייסרים ע"י שחוק הרשעים אשר פיהם חרב חדה ואל   ישים כלל לב על זה ויוסיף אהבה על אהבה וחיבה על חיבה . כי   ידע באמת כי אותן שעבדו לבעל ולאשרה בימי ירבעם יהיה עיקר   תיקוז שלהם להיות נכנע לצדיק אמת שביער עבודה זרה וגאוה וגדולות   מלבו משורש דוד ואחיהו השלני ורשב"י ומרן האר"י . ואשרי למי שמדבק עצמו באמת לצדיק אמת ויזכה למדריגות ורב טוב. נוצר חסד פרק ו
 
   דברי הקדמה
  ספרי זה התחלתי לחבר בימי חורפי לבר עשרים ושית וכתבתי על סדר בראשית עד נח ולא אסתייע מילתא לגמור כי הוצרכתי   לחבר חיבורי ההכרחיים לנפשי וכעת בימי זקנתי שזיבני השם   בחיים יזכני השם לסיים ברמז ולא באריכות כל כך . ודע שסתם   "שמעת ממורי" הוא העתקה מדברי מרן הקדוש מלאך אלהים הריב"ש טוב . ומעתה שמעו אחי וריעי אותם המבקשים פני השם ויראתו ואהבתו באמת ובכמה נסיונות עמדו כעמודא תקיף במאי עלמא   אספרה עד וירווח לי אמר מורי ורבי הקדוש דודי רבינו צבי שגילו לו מן השמים שיש בעולם הוה נשמה והיא גדולה מנשמתו מרן   הקדוש האר"י בעש"ט שאביו לא לקח אותו בדיבור כו ' כידוע   והנשמה הזו יתקן זה ועוד גדולה ממנו וכו' אלא בסגנון ובדרך אחר וכך וכן אמר מורי ורבי הרב הקדוש רבינו נפתלי מראפשיץ וכן הרב הקדוש איש אלהים אור מופלא ומכוסה מוהר"ר ישראל מרוז'ין   בעת היותי אצלו לקבל אנפי שכינתא ואמר מרן הקדוש אור עינינו הריב"ש טוב על פסוק "על מה שוא בראת" שזה טענת היצר ס"מ   כשיורדת נשמה גבוהה לעולם הזה טוען הרי זה הצדיק ימלא כל העולם יראה ואהבה וחכמה ותורה וישפיע מאורו ומזיו הדרו לכל אחד עד שכל אחד יטעום לפי השגתו בעבודת השי"ת ומי פתי ישמע לו   ויתבטל הבהירה . על זה באה התשובה ב"ל בנ"י אד"ם כמבואר   ברעיא מהימנא תצא שהבחירה לא תתבטל כמו שיש יצר טוב בגוף   שיאיר באורו על הדבקים בו כן יהיה נגדו דומה אליו והבחירה   תהיה חפשית וצדיקתא אתכמייא קמייהו כידוע כל זה מספר הקדוש   "תולדות יעקב יוסף " וכמו שהיה בימי רבותינו הקדושים וכמו   שעשו להקדוש מופת הדור מוהר"ר לוי יצחק זצ"ל שסיפר לי מורי חמי שהיה מחלישין דעתו מאוד אין שיעור ובשנת תקנ"ג מרוב   חלישות דעת הרבה נפל ממדריגתו מעניין מ"ש והיה מתפלל בתוך סידור קטן במהירות וניתק מעט דעתו כידוע כל זה וסיפר לי מורי   חמי הרב הצדיק הקדוש מו"ה אברהם מרדכי מפינטשיף , שהמגיד הקדוש מקאזניץ תלמידו עזרו הרבה ואמר שבוודאי לא היו מניחין אותו מן השמים ליפול ממדריגתו חלילה אלא שגם בשמים ממעל בשנה הזאת היה עליו קיטרוג שהתגרה עצמו עם שרי מעלה בשנה הזאת על כן לא היה באפשרות לעזרו . ומורי המי היה אצלו בשנת   תקנ"ד אחר המעשה הנ"ל שכבר חזר למדריגתו הגבוהה באור מופלא   ובמדריגות גדולות והיה אצלו קרוב לשנה ולמד אצלו תורה ויראה   ואהבה עד שנעשה כאש שורף להבת שלהבה . והיתה לו חלישות הדעת הרבה וקרא למורי חמי ואמר לו ראה בני שאני מפיל גורל אם הם אינם כדאים להיות אצלי כי הם ערב רב או שהם   כשרים משורש ישראל ואני איני כדאי ותמיד נפל הגורל שהם   אינם כדאים להיות אצלי . וכך היה כל זמן היותו אצלו וכמה ראינו   בזמני שעל' ידי חלישות הדעת הרבה נפלו וירדו שלא היה כח נשמתם לסבול כמו שהיה ברב סמוך לעיר הגדולה והיה תלמיד מרן רבינו אלימלך ועוד'גדולי ישראל . וגם אצל מרן איש אלהי הקדוש מורינו   ורבינו חיות נפשנו משיח השם הריב"ש היה מעשה על ידי חלישות   דעת שהחלישו דעתו מאוד עד שנזדמן ברגע אחד מגדולי תלמידיו   ועמד לפניו באימה כדרכם ואמר לו רבי ומורי והחזיר לו ובוּ'
והנה אחי אהובי עליון אדבר התנצלות העני הזה המדוכא ברייה שפילה ואפילה נידוש בעקב, אלף טעם מיתה טעמתי בעולם הזה וצרות   רבות ועניות ודחקות ודלות ובזיונות רבות וטילטול וצער וגלות עד שנעשיתי כעפר ממש לדוש , עד שנפתחו לי מן השמים השגה עצומה ביחודים הקדושים וברזי התורה לבאר רזי התורה ומצוותיה . וכשיצאו לאור ספרי אלו על חמשה חומשי תורה תראו בעינים פקוחות ובאהבת אמת שאין זה בכוח השגה אנושית, והגורם לזה השפעה היה   מורי ורבי דודי רבינו צבי בליל שבת פרשת נח שנת 'תרוממנה קרנות צדיק' בהיותו בעיר ראזלע אמר אייזק בני , אפשר יש לך   תרעומת על שלקח הרבנות ממך ? ועמד מכסאו ואחז בידו בדיקנא קדישא שלו ואמר בפה קדשו נשבע אני בדיקנא קדישא שלי שלא   אלך מזה העולם עד שאמלא אותך כלי מחזיק ברכה ואור להאיר   "אין דיא וועסט נעמין מיין תורה אין וועסט זיא פאר שפרייטין אויף דער גאנצער וועלט" ותאיר לכל העולם . ומכוח זה השבועה   והארה שהאיר עלי היה בכוחי לעמוד בעולם . כי רבים רודפי בקנאה ושנאה מעודי עד היום הזה, וקמים עלי ומחלישין דעתי הרבה מאוד . לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי וּכנשחלש דעתי הרבה שלא אבוא   חלילה לביטול לגמרי ולהיות אבד חלילה, הקדוש ברוך הוא ברחמיו ובחסדיו מאיר עלי מאורו ומהדרו בתורה ובמצוות אור מופלא ממש טעם עולם הבא , לא ישוער ולא יסופר עד שנעשיתי ממש בריה חדשה .   ואין לי שום הרגשה עוד משום ענין ונתרחבה דעתי בלב שמה ואני מוחל מרוב שמחתי והדרי לכל בר ישראל ולא נשאר שום רושם   בלב אף על ערב רב , והתפילין מאירין עלי באור שבעת הימים, ותדמה   אחי בדעתך, היאך עני מדוכא יושב באשפה ונתבשר לו שנעשה מלך אדיר באוצרות זהב וכסף הרבה בודאי נשתנה ונהפך לאיש אחר יותר מזה הרבה לא ישוער עושה עמי הקדוש ברוך הוא ברוב הסדיו , ומזה אני יכול עמוד בעולם בדעת השלם .   ומעתה ידעתי גם ידעתי כשיצא חיבורי זה בעולם יתחברו על העני   הזה וידברו סרה זה בכה ויחלישו דעתי , ולכן בקשתי שטוחה לפני   אהובי עליון צדיקי הדור שהם חיים ממש בכל רגע מאור אלקי השופע עליהם בכל נשימה ונקראים חיים והם חיים בכל רגע מן ואתה מחייה את כולם הדבקים באלהים חיים שיסכימו על ספרי   זה ויחזיקו אותי שיהיה לי בכוח לגמור הדפסה על כל חמשה חומשי תורה ובזה אסיים ואומר שלום בשנת דברו על לב יראה שלום . מתוך הקדמתו לאוצר החיים והיכל הברכה
 
מחלומותיו
  שנת תר"ז י"ב אדר ראיתי שהוא יום כיפורים ועשיתי תשובה   בכוונה גדולה מעומקא דלבא מאוד . אחר כך התפללתי תפילת מוסף   ואמרתי סדר עבודה ונפלתי על פני בפישוט ידים ורגלים בעת אמירת   "והכהנים" ועשיתי תשובה גדולה והקיצותי סימן שנמחלו עוונותי .
שנת תר"ו שבת קודש ח"י אדר ראיתי כמה נשמות שעוררו על ספרי "אוצר ההיים" על תרי"ג מצוות שלא אכתוב עוד לגלות כל כך סודות והראו לי את ספרי וטענו על כמה דברים שיש בו. ואמרתי   להם תהלה לאל כבר בארתי על כמה מצוות עד פ' בהר והרי יש בו טעמים נפלאים אמיתיים והודו לי שהוא אמיתי, אבל על כל זאת לא אכתוב עוד. ואמרתי כשיזבני ה' בחיים בוודאי אכתוב כי אנו   מצווים ועומדים לידע טעמי המצוות . ואחר כר זכיתי וראיתי איזה   ניצוץ אליהו ז"ל וביקשתי ממנו אדוני נא יתן לי שלום ונתן לי   שלום , ונתמלאתי שמחה מאוד . ופגעתי בכמה נשמות ואמרתי להם אני זכיתי שאליהו נתן לי שלום והקיצותי .
 
במוצאי שבת ראיתי אריה נאה ומאויים מאוד סימן למלכות , ושנתקבלו תפילותי על ידי אריה של מעלה .
תר"ז יום א' דסליחות בסופו חלמתי שעלה עמוד   השחר והנחתי תפילין שני זוגות   כמינהגי בשמחה גדוֹלה מאד. לא תשיגני בהקיץ, שמחה בל כך סימן שאעלה למנוחה ולגדולה. וקמתי   ואמרתי סליחות בציבור וקודם התפילה הנחתי את עצמי לישון מעט וחלמתי עוד שהנחתי תפילין סימן שבמהרה אעלה לגדולה ולנחת ולשמחה . ראיתי את הרב ר' מרדכי מדראהביטש ונשבעתי לו בחלום שעשר שנים לא אהיה ברדאהביטש אם לא בהכרח גדול לנסוע דרך   שם לאיזה מקום או ללון בהכרח גדול, וגם זה לי ספק כי מתחילה   היתה השבועה בסתם על עשר שנים שלא אהיה שם . אך אחר כך אמרתי אם לא בהכרח נדול כנ"ל ואפשר זה הסיום היה מהדברים   בטלים ולכן אסור לי כעת לנסוע עשר שנים לעיר הנ"ל ופלא בעיני   כל הענין הזה.
ראיתי את מורי והיתה לו תרעומות על מוה' זאב דפה"ק הנקבר בירושלים מחמת הידוע וטענתי הרבה בעבורו לטובה וגם את ר' זאב ראיתי באותו הפעם וביקש כנ"ל אחר שמחת תורה בכל השבוע   ראיתי את מורי. מגלת סתרים.
 
  בן שש
  נשמלאו לו שש שנים אמר אליו הרה"ק רבי צבי מזידיטשוכ בזו   הלשון "מיין קינד איך וועל דיך בענטשין זאלסט שוין נישט האבען   קיין רוח הקודש ווארין דאס וועט דיר שאדען צום יודישקייט"   וכשתהיה בר שלשים ותרצה אז אחזיר לך מדריגה וו בתשואות חן,   כי עד שלשים שנה צריך כל בר ישראל לעבוד את הבוב"ה בפשטות   גדולה . אחר כמה נסיונות רבים ונתרצה הילד הקדוש ותיכף ומיד   נסתלקה ממגו רוח הקודש שהיתה לו מקודם. עשר קדושות.