רבי משה מקוברין
 רב משה בהר"י אליעזר מקוברין נולד בשנת תקמ"ד  בערך, היה תלמידו המובהק של רבי מרדכי מליכוביטש  ואח"כ היה נוסע גם לבנו רבי נח, לאחר פטירת רבו  נהרו לקוברין חסידים רבים כדי להסתופף בצלו של  רבי משה, הצטיין בענווה יתירה ולא יכול היה להבין  מה מצאו בו חסידיו ובתוכם למדנים מופלגים ואנשי מעשה. ביקש לפני פטירתו שלא יכתירוהו בתוארי  כבוד והרשה רק לכנותו "אוהב ישראל"
 דברי תורתו הצטיינו בחיוניות מיוחדת והיו מתובלים במשלים וספורי מעשיות דמיוניים בחלקם, נאספו ונדפסו  בספר "אמרות טהורות" יחד עם מאמרי נכדו רבי נח  נפתלי מקוברין בן בנו רבי ישראל יעקב
 רבי משה נהג את נשיאותו כ"ו שנים תמימות ונפטר  ביום כ"ט ניסן תרי"ח
 
 שני מיני צדיקים
 ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה.  המדרש אמר ויקרא לאור יום, זהו מעשיהם של  צדיקים, ולחושך קרא לילה, זהו מעשיהם של  רשעים. איני יודע באיזה מהם חפץ הקב"ה יותר?  אבל מדכתיב וירא אלהים את האור כי טוב הוי  אומר כי הקב"ה חפץ יותר במעשיהם של צדיקים.  לכאורה הוא משולל הבנה מהי השאלה ששואל המדרש באיזה חפץ יותר מי לא יודע  אשר הקב"ה חפץ יותר במעשי הצדיקים ולא במעשי הרשעים? אך הפירוש הוא; כן  בי באמת סובר המדרש אשר הכל מעשי  צדיקים ולא מעשי רשעים חלילה, אך יש  שני מיני צדיקים יש צדיקים שמעשיהם  מעשי צדיקים ממש, וגם נראה לכל אשר  מעשיהם כמעשי הצדיקים. ויש צדיקים  נסתרים אשר לפני העולם נדמה שעושים  מעשיהם כמעשי רשעים חלילה, ועבודתם  ויראתם מדי צפונה וטמונה בלבבם, לכן נסתפק המדרש באיזה דרך מהשני דרכים  הקב"ה חפץ יותר, לזה כתיב במדרש מדכתיב וירא אלהים את האור כי טוב הוי יודע כי חפץ הקב"ה  יותר בדרך מעשי הצדיקים הנגלים לעין כל צדקתם ועבודתם.  אמרות טהורות בראשית.
 
 אל יאוש
 גם אם יודע בנפשו כי המרה מאד נגד השי"ת עכ"ז לא יתייאש מן  הרחמים, כי אפילו במצב זה יוכל לבוא להתגלות לדעת את ד' ואין  הוא אבוד חלילה, רק באופן והוא יודע בנפשו שעם כל עשיותיו לא פסע אפילו פסיעה אחת פנימה כ"א צריך להתחיל עכשיו  בעבודת השי"ת.  שם וירא.
 
 נסה עתה ותצליח
 אל תאמר שימים הראשונים היו טובים מאלה, יש כמה אנשים  האומרים אשר הימים הראשונים היו יותר טובים כי היו כמה יראים ושלמים ואנשי מעשה וחסידים אבל עכשיו קשה מאד לעבוד את השי"ת כי אפסו חסידים ואנשי מעשה, ע"כ אמר שלמה המלך ע"ה כי לא מחכמה שאלת זאת. כל האומר דבר זה אין בו חכמה כלל והוא שוטה גמור. האם התהלת לעמוד ולדרוש את השי"ת ולא מצאת? נסה גם עתה לדרוש ולבקש את השי"ת כמו שדרשו אנשים אשר היו מלפנים ויהיה טוב לך גם עתה. שם קהלת.
 
 ואני תפלה
תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה.- למשל באשר יבוא איש עני  לעשיר לבקש ממנו נדבתו אזי באם מלובש הוא כהוגן במלבושי כבוד  וגם הוא בריא ושלם בכל גופו אזי צריך האיש להראות מכתבי תעודה מאיזה רבנים שמעידים עליו שנצרך לעזר או שנצרך לו  לסדר את בקשתו בפרטיות, אבל כאשר יבוא איש עני ובגדיו יהיו עליו  קרועים ובלויים וגם ערום ויחף פצוע ונגוע מראשו ועד רגלו איש  כזה אינו צריך לשום תעודה וגם לא לדבר עוד שום דיבור בקשה,  כי פניו מוכיח עליו ובהביט מי עליו יוכל לשער בקשתו אשר דורש נדבה הוא כך אמר דוד לפני הקב"ה אף בלי שום דיבור ואמירה  יודע אתה מה שצריך לי כי תביט עלי מהותי ומצבי הוא תפלה.  שם תהלים.
 
בכה רבי
 בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת - מה הענין שבכה רבי? אדרבא  היה לו לשמוח כי אפשר לקנות עולמו בשעה אחת? אך הענין הוא  כך כי רבינו הקדוש היה עניו ושפל מאוד בעיני עצמו ונדמה לו  אשר הוא גרוע מכל אדם אשר על פני אדמה, אך בזאת התחזק א"ע הלא כל העולם קוראים אותי רבי ומה מעלה יש בי? אך כאשר ראה את  רבי אליעזר בן דורדיא שהיה חוטא כל ימיו ובשעה אחת בעשותו מעשה טוב יצאה בת קול שהוא מזומן לחיי עוה"ב נשבר לבו בקרבו  ובכה ואמר יודע אני באמת אשר אני גרוע מכל אדם אך נזדמן לי  עובדא טבא וזכה כי רבי מתקריא . שם מאמרי חז"ל  תכלית המצוות.
 
 תכלית כל המצוות
תכלית כל המצות היא שיעשה האדם רק מפני צווי השי"ת ולא להשיג בזה משום השגה ומדריגה רק יהיה נחשב לו לצדקה שזכה לעשות מצות השי"ת, וזהו וצדקה תהי' לנו, זאת תחשב לפנינו לצדקה כי נשמור לעשות את כל המצוה והננו עושים אותה  לפני ה' אלקינו, וזהו שאומרים אשר קדשנו  במצותיו וצוונו. שם ואתחנן.
 
 אל נקמות
 אל נקמות ד'. משל למלך שנסע דרך כפר וזרק כפרי אחד אבן לתוך מרכבתו  של מלך ורצו עבדיו להסיר את ראשו  מעליו ויאמר להם המלך מה זה נקמה אם  תהרגו אותו הלא אין לו שום ידיעה והכרה  בגדלותי לכן אינו יודע החטא שלו, ע"כ צוה שיותר טוב לעשות בו נקמה באופן אחר; ולקח אותו לבית המלך ויצו ללמדו ספר וחכמה ואח"כ עשהו לאיזה שר ובכל פעם שהשיג יותר דעת עשה לו לשר היותר גבוה עד שהכיר את גדלות  המלך והיה לו צער גדול שפגע בכבוד המלך ועל הטוב והחסד שעשה עמו המלך אשר לא די שלא הרג אותו אז כפי המגיע לו אף עשהו  לשר ולמושל ואח"כ עשהו המלך לשר על כל השרים והתחיל בעצמו להכות את ראשו בכותל ולמרוט את שער ראשו ואח"ז עשהו לשני למלכות והכיר עוד יותר הפגם שלו מה שפגם נגד ידיעתו כעת  בגדלות המלך, ובכל רגע ורגע התחרט בדעתו על מה שפגם בכבודו  של מלך עד שמרוב צערו נפל למשכב והיה נוטה למות. כן היא בקשתנו אל נקמות ד' מה היא נקמתו נקמות הופיע אשר יופיע לאדם דעת ושכל להכיר גדלות הבורא ית' ואז יכיר יותר הפגם שלו שפגם בכבודו ית' וכל מה שישיג יותר דעת והכרה אזי יתמרמר  יותר ויתחרט על מה שפגע בכבודו ית'. שם תהלים.
 
עונג שבת
בן מלך שנשבה למרחקים והיה בין אנשים אשר אין להם שום דעת וחכמה ובא לו מכתב מאביו המלך עד כי נשא לבו את רגליו ורצה לרקוד מרוב השמחה, אך לא היה באפשרי להוציא השמחה שלו אל הפועל כי המה אינם מרגישים בשמחה שלו. מה עשה? נתן  להם הרבה יי"ש לשתות ושתו עד כי התחילו לזמר ולרקד, אז מצא  מקום והתחיל ג"כ לרקד עמהם הם רקדו מהיי"ש והוא רקד ושמח מעונג אביו המלך, כן הענין הנפש עם הגוף החומר הנפש מרגיש  נועם זיו העליון אך הגוף אינו מרגיש מאומה, לזאת מענגים את  השבת בתפנוקים ומעדנים לשמח את הגוף ואז ממילא תשמח הנפש  בתענוג האמיתי של שבת. שם עניני שבת.  
 
התקדשו בעוד מועד
קדושים תהיו - תהיו לשון עתיד, סוף כל סוף תהיו קדושים מחמת כי קדוש אני ד', הלא נשמות ישראל הוא חלק אלקי ממעל והחלק  ומוכרח להדבק לשורש בל ידח ממנו נדח, ומוכרחים אתם לכיבוס ו'ליבון מעוונותיכם. ולמה לכם כל הכיבוסים והליבונים? כל זמן שאתם בעולם התקדשו עצמיכם לבל תצטרכו לבוא לשום כיבוס וזיכוך. שם קדושים.
 
 בכח האחדות
 ויחן שם ישראל נגד ההר -, כאשר ישראל הוא בבחינת ויחן לשון יחיד שכל ישראל כולם בלבב אחד אז נגד ההר יכולים לעמוד נגד  ההר הוא היצר הרע שנדמה להר.  שם יתרוֹ.
 
 למעלה מדרך הטבע
 וישלח משה את חותנו - משה רבינו ע"ה רצה להנהיג את ישראל  למעלה מדרך הטבע, ובא יתרו ושאל אותו קושיות מדוע אתה יושב לבדך כי כבד ממך נבל תבול רק שינהג את ישראל בדרך הטבע. ובהגיע העת קודם מ"ת התישב משה כי חותנו שואל רק קושיות, וכשישמע את עשרת הדברות אולי ישאל ג"כ קושיות לזאת וישלח  משה את חותנו. שם יתרו.
 מה שעבר עבר
ותתפשטו בבגדו. - היצה"ר תופס את האדם ומפילו למרה  שחורה. ובאיזה אופן? בבגדו. היינו שמזכיר לו בכל עת שבא לעבוד את ה' כל הבגידות שבגד בהשי"ת, ובעת בואו לתורה ולתפלה או איזו מצוה אשר אדם רוצה לעשות יזכירהו אז תמיד מעשיו הרעים,  ומה תועיל עוד עבודתו? אך מי שהוא פקח ויעזוב כל הבגידות שהיא  עד הנה הוא עוזב אותם ואומר מה שעבר אין מעתה מקבל על עצמו מחדש עול מלכות שמים לעבוד בתורה ועבודה. זהו וינס ויצא החוצה ובורח מאתו ומפיתויו מהמרה שהורה שלו. שם וישב.
 ללא דחיות
 נרפים אתם נרפים, תרגומו בטלנים אתם בטלנים, ע"כ אתם  אומרים נלכה נזבחה לאלהינו - כאשר יהיה לי מוח זך ולב טהור אז  נזבחה - תכבד העבודה על האנשים ותרגומו תייקר בעיניכם העבודה באיזה אופן עומד עתה, אף שכבד עליך לעבוד עבודה עכשיו אל תסתכל על זה ואל ישעו בדברי שקר להמתין על בהירות וזכות המוח כי זה מעשי היצר המפתה את האדם שימתין עם עבודתו כשתהיה לו הסתרת הלב, רק ועתה לכו עבדו ולא להמתין על מחר. שם שמות.
 
 צריך לדעת
האדם צריך לדעת כי הוא תמיד מול סוף, נגד האין סוף ברוך  הוא, בין פארן בין שהוא בבחינת התפארות ישראל אשר בך אתפאר- בין תפל לשון תפל בלי טעם וריח, ולבן בעת שנדמה לה כי הוא בבהירות ומאיר לו, בין בחצירות, כשהוא חושב בדעתה אשר הוא עדיין עומד בחוץ בחצר ולא פסע עוד פנימה. תמיד צריך להיות לו לדעת אשר הוא עומד לפני השי"ת ודי זהב ותמיד ישמש במדת ההסתפקות שלא יהי' להוט אחר תאות הממון ושארי תענוגים. שם דברים.
 
 מאמרותיו
 א
 מפני מה קוראים העולם לחזן בשם שוטה? מחמת כי עולם  הניגון הוא אצל עולם התשובה והחזן כשהוא מנגן הוא בעולם הניגון וסמוך הוא לעולם התשובה ואיך לא יקפוץ ולא ידלג לעולם התשובה  ויעשה תשובה אמיתית האם יש שטות גדול מזה ? שם ספורים ומאמרים.
 ב
 בנרות של שבת יכול אדם להביט ולראות מסוף העולם ועד  סופג.  שם עניני שבת.
 ג
 כל המעשים והמופתים והנפלאות שמספרים על הבעש"ט זלה"ה מחוייבים אנחנו להאמין וגם אנו צריכים להאמין אם אף לא היו בפועל היו לו בכח. שם התקשרות צדיקים.
 ד
באמת לא אדע מה שנוסעים אלי אנשים אנשי מדע ומה עושים  אצלי כשבאים? אך יען כי הורגלתי להיות יחד עם ישראל ועתה כי זקנתי ולא אוכל עוד לצאת ולבוא רחם עלי ה' ונתן חשקות בלבות ישראל שיבואו אלי ולהיות בצוותא חדא עם ישראל.  שם ספורים ומאמרים.
 
 ממכתביו
בעה"ש שלום וישע רב לאהובים חביבים ונעימים אשר זכרם  ואהבתם לא ימוש מתוך לבי.
 אחיי וריעי יהי' בטחונם חזק בה' בעל הרחמים בכל עת  ועונה ומשגיח עליהם ברחמים ועיניו פקוחות על דרכי איש להשפיע  שפע ישועה ורחמים, כמאמר, הרוצה להחיות עצמו יחזק עצמו  באמונה יתירה היינו אף שאינו כדאי רק לחזק עצמו בכל התחזקות האפשרי וה' יהיה בעזריכם ברוחני וגופני. עמדו והתייצבו וראו  את ישועה ה' ולא תחושו מהנשמע בלבבם איזה התרחקות, כי זה  עצת היצר להפיל את האדם בעצבות. ואף אם יזדמן לאדם איזה  מקרה ח"ו ישבר לבו ותיכף לחזק א"ע בחיזוק רב בקבלת עול מ"ש ויחזור וישמח בהבורא ברוך הוא אשר שפעו שופט עלינו תמיר טהרת הנפש והאיברים ועבודת אמת ובני חיי מזוני רויתי וכ"ט וה' ימלא כל משאלוחם במדה טובה ישועה ורחמים ואזכה לראותם שמחים וטובי לב ומלא ברכת ה' ברוחני וגופני דברי המצפה לישועתם מאדון  המושיע המנהג עולמו בחמלה ובחנינה משה במוהר"י פאליר  
למעה"ש להשגיח על עסק כה"ק ומוטל על כאו"א מאנ"ש  להשגיח להיות מהעושים ומעשים וכל אחד יראה מה שיוכל להמציא איזה פרוטה להחיות נפשות הק' כי זה עיקר חיותינה.  שם מכתבי קודש.
 
 מספוריו
 א  
במדינת התוגר היה פחה אחד בעיר שהיה רשע עריץ והתייחס  שהוא מזרע עמלק י"ש וגזר שהיהודים לא יקראו את המגלה ומי  שיעבור על זה יהיה דמו בראשו. מיהי כאשר הגיע זמן קריאת המגלה ויתעצבו היהודים מאד כי לא ידעו מה לעשות ולא היתה להם שום  עצה רק שפכו כמים לבם לפני השי"ת. בתוך כך בא לביהכ"נ עני  אחד איש שיבה ואמתחתו על כתיפיו ויאמר אליהם הלא כבר העת  לקרוא המגלה ומדוע תחשו? וסיפרו לו את אשר נגזר עליהם ויאמר  להם קראו את המגלה ולא תיראו מאומה ואף הכו את המן כמה שתוכלו עלי האחריות. ונכנסו דבריו בלבם בהתחזקות ובלי שום  ישוב הדעת לחשוב איך יוכלו לסמוך על העני הזה ולעבור על פקודת  הפחה הצורר אשר בנפשם הוא וקראו את המגלה כראוי וגם הכו את  המן ביתר עוז. ואחר קריאתה היו כולם שמחים וטובי לב שעיזרם ד'  לקרוא את המגלה כהלכתה, וכל אחד ואחד רצה לקבל את העני לסעודה שאחר תענית אך נעלם מאתם ואיננה ויבקשוהו בבל העיר  ולא מצאוהו. אז הבינו כי דבר הוא החב מהעיר היה אדם גדול וקדוש  ועשה שאלת חלום ויבוא אליו העני הזקן בחלומו ויאמר לו תדע כי אנכי הוא מרדכי היהודי ומחמת ראותי את גודל דאבת לבכם ממניעת  קריאת המגלה לכן באתי בעצמי לחזקם שיקראו את המגלה בלא  שום פחד והשי"ת היה בעזרם ולא הגיע להם שום רעה ח"ו מהפחה  הצורר. שם עניני פורים.
 ב  
מעשה שהיה איש צדיק אחד ושמו משה והיה מעולם מתבודד  בעבודתו ולא היתה לו התחברות עם שום איש רק היה לו הבר אחד אשר עמו היה בהתקשרות אהבה ויעשו ביניהם תקיעת כף אשר כל מי שיפטר לעולמו מקודם אזי יבוא ויספר לחברו איך ההתנהגות עמו  בעולם העליון. בזמן לא כביר נסתלק ר' משה ז"ל ולא נתגלה לחברו  זמן רב, ובהמשך הזמן נראה לו ויספר לו אשר בבואו לעולם העליון  הכניסו אותו לפני ב"ד ש"מ וישאלו מאתו מה עשית בעולמך? ואען  קיימתי כל מה שכתוב בתוה"ק ויצוו להביא ס"ת והתחילו לקרות  מבראשית ולא חסרתי שום מ"ע או מצות ל"ת שעברתי עד כי באתי להפסוק מדבר שקר תרחק. אז נעשה רעש גדול ושאלו אותי הן  כשעלית לתורה קראו אתך בשם מורי מורינו את מי למדת ומי למד ממך? הלא כל תורתך הי' בד בבד. הלא זאת שקר ועיינו בדיני ורצו לפסוק לי או גיהנם או לבוא בגלגול. ויעמדו כמה מליצי  יושר וטענו עבורי לזכות באמרם הלא הוא לא הוציא שקר מפיו כי  אחרים קראהו ומה הוא החייב בזה? ויצא הפסק דין כאשר אנכי נתתי ת"כ לחברי שאבוא לגלות לו הנעשה אתי והנה מצד הדין פטור אנכי  מלרדת עוד לעולם התחתון כי הת"כ היתה בטעות כי לא ידעתי איך שקשה לרדת מעולם העליון לעולם התחתון והשפל. אך עתה זה  העונש שלך שמחויב אתה לרדת ולגלות לחבריך הנעשה אתך ובזה  יהיה תיקון ג"כ לנשמתך, כי תודיע בארץ איך גדול וחמור הוא העוון משקר, ורבים ילמדו מזה איך שצריך לירא מפני שקר ויהי' תיקון  ג"כ מה שקראו בשם מורי מורינו כי עתה  יהיה תיקון ג"כ לנשמתך כי תודיע בארץ איך גדול וחמור הוא העוון  משקר ורבים ילמדו מזה איך שצריך לירא מפני שקר ויהי' תיקון  ג"כ מה שקראו בשם מורי מורינו שרבים ילמדו ממך. שם ספורים ומאמרים.
 
רבי משה על עצמו
 פעם אחת בערב ראש השנה קודם מנחה נפל על ה"קוויטלאך" המונחים לפניו ואמר "רבש"ע אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא  נכחדו, נאר וואס טוט מען נעבאך מיטין עולם זייא מיינען דאך אז איך  בין עפעס לכן בעט איך דיר אל יבושו בי קויך ולא יכלמו כל מבקשיך זייא זאנען דאך גאר ניט שולדיג דער מיט וואס זיי נארין זאך א- .?  מה עושים עם הקהל הם הרי חושבים שהנני משהו- לכן אחנן  לפניך אל יבושו בי קויך ולא יכלמו כל מבקשיך הם הרי לא אשמו  בכך שטועים בי.  שם עניני ראש השנה.