רבי אהרן הגדול מקארלין
  חניך בית המדרש הליטאי ההצטיין בידיעה רחבה   בש"ס ופוסקים הולך למגיד מסזריטש והופך לתלמידו הנאמן עם שובו ממזריטש שואלים אותו חבריו לספסל הלמודים מה חידוש ראית בבית המגיד ? "לא כלום"   השיב רבי אהרן עתה יודע אני שאיני יודע ולא כלום .
בכל חום לבו התמסר להפצת תורת רבו בעיקר במדינת ליטא שליחותו המיוחדת לעמוד בפני מתקיפי החסידות להוכיח את צביעותם ולהסיר המסוה מעל פניהם הוא מייסד אסכולה מיוחדת בתנועה הידועה בשם חסידות קארלין המצטיינת במיוחד בהתלהבותה העצומה . אחד מחידושיו ; ההספה ללמוד ועיון בספרי מוסר בעיקר בספר "ראשית חכמה" . בעל נטיה פיוטית חזקה יודע ואוהב נגן . מורו המגיד סיפר עליו "כשהיה רבי אהרן אומר בערב שבת בצהרים בנגון מיוחד לו   את שיר השירים נעשה רעש בפמליא של מעלה ונשתתקו העולמות העליונים מלאכי השרת פסקו מלומר שירה לפני הקב"ה והיו מתקבצים שיירות שיירות להאזין ולהקשיב לנגונו הקדוש הנעים והמתוק הנלקח   מעולם הנגון"
  נפטר בהיותו רק בן ל"ו בי"ט ניסן תקל"ב . צדיקי הדור אמרו עליו כי "נשרף מיראת הבורא" . יורשו וממשיך דרכו היה תלמידו רבי שלמה מקארלין .
 
  העצבות
  עצבות הרי אינת עבירה אבל טמטום הלב שהעצבות גורמת אין העבירה היותר גדולה   יכולה לגרום . מקוה הרי אינה מצוה כי הרי   בטלוהו לטבילותא אבל הטובה שהיא עושה אין המצוה היותר גדולה יכולה לעשות .   מה שאנו אומרים שצריכים להיות בשמחה אין כוונתנו לשמחה של מצוה כי הרי שמחה   של מצוה מדרגה היא וכלום יכולים   לדרוש מכל אדם מישראל שיהא בעל מדרגה , כוונתנו רק שלא להיות בעצבות ,   פשוט יהודי שאינו בשמחה ממש שהוא יהודי הוא כפוי טובה לשמים ! סימן הוא שמעולם לא הגיעה ברכת " שלא   עשני גוי" לאזניו . ומה שהוא ממשמש   בעצמו החסיד אני או לא ? זוהי   גאוה , כי מה זה חסיד ? יהודי !   עצבות הריהי שאול תחתית ר"ל .
  מהו עצם ענין העצבות
עצבות פרושה חייבים לי , וחסר לי ,   הן בגשמיות והן ברוחניות , הרי כל זה   טובת עצמך .  
כי מה זה חסר לי ? די שאין חסר   כלום לשמים אלמלי חפץ אברהם אבינו לעשות אתי חליפין לא הייתי חפץ בזה בי מי הוא אברהם אבינו צדיק בעל מדרגות ואני הדיוט אני כשאעשה   חליפין עם אברהם אבינו יהיה הוא   הדיוט ואני בעל מדרגה אבל לשמים   לא יוסיף מזה כלום רק לי במה שאני אהיה לבעל מדרגה הרי   ורק את עצמי ובכן אין לחפוץ בדרך זה . איננו צריכים לחפוץ
  מרירות פרושה שבירות הלב שלא התחלתי עדיין כלום , כי אי אפשר לעבוד את ה' לשמה אף כחוט השערה בלי מסירת נפש .   כלום היתה לי מסירת נפש הרי שלא התחלתי כלום . הריהו   ההיפך מעצבות כשלא התחלתי כלום אין שייך לדרוש מה או   לומר שחסר לי מה ? בכל זאת שואף אני את האויר ויש לי   הצטרכותי הרי זו שמחה שאין חייבים לי כלום , ובכן טובה המרירות
אבל מן העצבות עד המרירות אינו אלא כחוט השערה והראיה   נשחט רובו כשרה מחצה טרפה כמה הוא ממחצה עד רובו ? משהו .
  אברכים יעלו שמים ---- יש לו להאברך מרירותי אבל יכול להיות ירדו ח"ו אין זה אלא עצבות .   אף על פי שאברכים צריכים בדרך עבודתם להכיר את החלוק   בכל זאת אומר להם החלוק ; אם החשבון היה מתוך עצבות , יש לו סימן שלאחר כך הולכים לישון איננו יכולים לסבול את עצמנו ואת חברינו לא כל שכן   שרויים אנו בכעס ומלאים חריפות ויוהרא זהו סימן שהיה חשבון   של עצבות . אבל ---- לאחר מרירות אי אפשר לישון כי' מהי מרירות ? שלא התחלתי לעשות כלום , חוטפים ולומדים ומתפללים   מרגישים --- יהודי ונהנים כשרואים יהודי , ואין מלאים חריפות   הננו נחשבים בעינינו כאין
  בכל זאת המרירות הכי מעולה יש לה נגיעה בעצבות והשמחה   הכי גרועה מתוך הקדושה היא צומחת מגבורי החסידת עמ' נה וראה עמ' ט
 
  צוואתו
  "בהיות כי זה כל האדם ודרשו רז"ל לעת מצוא וכו' ואמרו רז"ל שוב יום אחד לפני וכו' ובכן קודם כל דבר שורש אני   מוסר מודעה לפני הקב"ה שמלא כל הארץ כבודו כמ"ש בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד . והריני מוסר מודעה לפני אחד יחיד ומיוחד , אדון הכל , היה הוה ויהיה , מהות כל הויות , ולפני שמו יתברך אשר נקרא שדי , שהוא משדד כל המערכות ואיהו מלעיל כל עלמין ומתחות כל עלמין , ואיהו אסחר כל עלמין , לית אתר פנוי מיניה , ואות היא בצבא שלו , ולכן נקרא צבאות   שרצוני וחפצי ודעתי ותשוקתי אליו , והריני מוסר מהיום בלב שלם וברעותא שלים נפשי ורוחי ונשמתי ע"פ דעת חכמי התנאים   והאמוראים והנביאים הקדושים ואבותינו הקדושים אברהם יצחק   ויעקב ורעיא מהימנא , הגם שאין לי שכל בפרטות האיך למסור   מודעה במסירת נפש , אך הריני מכוון דעתי וכוונתי על דעת   כוונתם ועל דעת הידועה להם האיך צריך הכוונה בעת פרידת   הנר"ן . והריני מבטל מהיום והלאה כל המחשבות זרות ורעות   שאפשר לבוא ח"ו בפעם ההיא , רק תוכן כוונתי שהוא ית"ש   אחד יחיד ומיוחד , ואין יחידות כמוהו בשום פנים , והריני מקבל   עלי בלב שלם ובנפש חפצה ארבע מיתות ב " ד בכדי לתקן בל הפגמים שפגמתי בשמו הגדול והגם שאין לי שכל שלם האיך לקבל זה הריני מתחנן ומבקש מעילת כל עילות וסיבת כל   הסיבות ורצון כל הרצונות שיתן לי שכל טוב וחזק ועוז לב לטהר לבי לעבדו באמת האמיתי , ראשית חכמה יראת ה .' והריני מוכן ומזומן לקיים מה שנאמר בתורתנו הקדושה ושביה בצדקה אשר כל הניצוצוה הקדושים מתעלי ' בצדקה ורחמנות על דל ואביון   דלית ליה מגרמיה כלום . והריני רוצה לקיים החסד ע"י אתערותא דלתתא , חוטא שבחוטאים ופושע שבפושעים כמוני , אשר לפי האמת אין אני יודע אם יש גרוע ממני . ועל ידי התעוררות   זו תהיה אתערותא דלעילא מעילוי לעילוי עד עילת כל עילות וסיבת כל   הסיבות ויתעוררו רחמים גדולים , והרחמנות אשר היא נחלה בלי מצרים למשוך הרחמנות על כל   ניצוצות הקדושים אשר בכל העולמות ועל כל ישראל . והריני   מצוה לכל העומדים בשעת פטירתי שיפרשו קודם ממעות שלי או מהמטלטלים והעומדים יתנו מעות בעד המטלטלים סך רנ"ו מטבעות באיזה מטבע שתשיג ידם בעת ההיא ואם באפשר שיהיה   של כסף אזי מה טוב , ומהמטבעות הנ"ל יעשה איזה ירא שמים שיעמוד שם פדיון נפש של הרמב"ן ז"ל ואח"כ יתנו עוד י"ז   מטבעות ולכוון בשם הקדוש הידוע בפדיון האר"י ז"ל שהוא גושפנקא דחתים ביה שמיא וארעא שהוא כמנין טוב , ויומשך   הטוב מהטוב ומטיב לכלל ישראל , ויתעלו כל ניצוצות הקדושים בכת הטוב הזה ואח"כ יתנו עוד כ"א מטבעות משלי ולכוון   בשם של כ"א ויהיה כמנין זרע ואח"כ יתנו עוד שש מטבעות   ויהיה זרעו לבם לצדקה ואח"כ יתנו עוד כ"ד מטבעות ועוד אחת גדולה שהוא כפל כשתי מטבעות האלו ואם אפשר היות   במטבע זו כ"ו מטבעות אשר הוא נגד א ' יוי ' הפלא   העליון אשר הוא חסדים גדולים ורחמים גמורים ופשוטים אשר אין בהם תערובות דין כלל , וימתקו הש"ך דינים מעל כלל ישראל .   והעומדים שם יאמרו קצתם צ"א פעמים ויהי נועם , ובכל פעם   יתנו מטבעות ממעות שלי לצדקה , וקצתם יאמרו הפסוקים של   תמניא אפי , קודם יאמרו אות א' ואח"כ אות ה' ואחר כך אות   ר' ואח"כ אות נ' ואח"כ הפסוקים של ר"ת מהשם מ"ב שהוא קר"ע שט"ן , ויבקשו רחמים מהשם יתברך לקרוע שטן מעל כלל   ישראל ובפרט נר"ן של פלוני הנולד מן פלונית ואחר כלות הנפש אל שורשה יקיימו ד' מיתות ב"ר בגוף שלי . ובהיות כי   סקילה חמורה מכולם יעשו ד' פעמים סקילה שהוא להפיל על   הקרקע בלי שום הפסק סדין כלל והריני גוזר ואומר שלא יגעו בי שום אדם כי אם טבול יום במקוה טהורה וכשרה , ומבקש   אני בבקשה גדולה שיתעסקו בי יראים וחרדים , ובשעת רחיצה ולבישה או קודם יקיפו ז"פ עשרה אנשים יראים ושלמים קצתם יאמרו בכל פעם ויהי נועם ואנא בכח אחר כל פעם   בכוונה גדולה ובדחילו ורחימו כ"א כפי יראתו . וקצתם יאמרו שיר למעלות אשא עיני ובכל פעם ג"כ אנא בכח ואח"כ יאמרו   ב"פ ואמרתם זבח פסח הוא ויכוונו הראויים לכוון בשם הקדוש   היוצא מזה הפסוק שהוא ז"פ וכו' ואח"כ יאמרו הפסוק ואת   האנשים אשר פתח הבית הכו בסנוורים מקטן ועד גדול וילאו למצוא הפתח -- פנים ואחור -- ולכוון בר"ת של זה הפסוק כידוע .   והריני גוזר ואומר שלא ידברו עלי שום שבח כלל וכל מי   שרוצה לדבר בגנותי ידבר והריני נותן לו רשות אך ידע נאמנה   בי על כל דבר יבא במשפט בב"ד של מעלה אם ידבר שקר ואף אם הוא בטעות היה לו לחסום פיו כמ"ש החכם שלמה המלך ע"ה שומר פיו ולשונו כו' .
אך לתלמידים מובהקים של אדמו"ר היראים והשלמים רשות להם לדבר בשבח שיודעים   בבירור שהוא בוודאי אמת ורשות להם להמליץ עבורי ולדבר   בשבחי וגם אלו מאוד מאוד יזהרו בדבר שאינם יודעים בבירור מהנקודה שבלב שלי שהוא טוב שלא ידברו גם כן ותיכף אחר השבעה ימים יעמידו מצבה ועל המצבה
לא יחקקו שום תוארים   כלל , רק יחקקו עליה פ"נ פ' הנולד מאשה שהוא פב"פ אשר זכה וזכה את הרבים כמה פעמים , וכמה פעמים מסר נפשו   א"ע במסירת נפשו על זה לפי שכלו לזכות את הרבים , והיה   מוכיח לרבים בתוכחה מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם ביחוד גמור . והריני גוזר ואומר שיהיה   מקום מנוחה שלי ד' אמות פנוי מכל צד היינו שלא יניחו שום אדם בד ' אמותי כי אם אדם שידוע שבודאי היה לי חשק   גדול שיהיה שכן עמי , ומי שירצה לעבור על זה להניח שום   אדם שידוע בודאי שלא הייתי מסכים להיות שכן עמו ידע כמו שהייתי בעוה"ז קנא ונוקם על העובר עבודת הבורא בחיי כך קנא תוקם ינקום ממנו . והריני גוזר ואומר על אשתי ועל כל   הנשים שבעולם שלא יגעו ח"ו בי כלל ולא ילכו אחרי מטתי ואל יבואו בזה החדר וכל אותם שקבלו ממני אות אחת מעבודת הבורא בקשתי מאד בבקשה גדולה שטוחה ופרושה כאלו דיוקני   עומד לפניהם ומתחנן לעשות עמדי חסד של אמת וללמוד בכל   יום עד כלות שנה ראשונה עכ"פ שתים או שלש שורות אגדה וליתן קודם הלימוד איזה מטבע לצדקה , ולכוון בנתינת הצדקה להעלות כל הניצוצות הקדושים וכל הנשמות הקדושות בכח הצדקה הזה ובפרט לנר"ן של פב"פ להציל נפשו מיד העושקים ולהעלותם ממדריגה למדריגה בכח הצדקה הזה , וללמוד בדחילו   ורחימו . ואחר הלימוד יאמרו קדיש לכוון להעלות כללות הנשמות   ובפרט לנפש פב פ בכח הקדיש הזה . ובשנה שניה לעשות עכ"פ   בכל עש"ק ובכל ער"ח כסדר הנ"ל הלימוד הקדיש והצדקה ,   הגם שמשפט רשעים בגיהנם רק י"ב חודש איני יודע אם תהיה לי זכות לבוא לגיהנם בשנה ראשונה ושם עמ' נז  
 
זמר לשבת
  יה אכסוף נועם שבת
  המתאמת ומתאחדת בסגולתך
משוך נועם יראתך  
לעם מבקשי רצונך  
קדשם בקדושת השבת  
המתאחדת בתורתך .  
פתח להם נועם ורצון  
לפתוח שערי רצונך :
  היה הוה שמור  
שומרי ומצפים שבת קדשך  
כמו איל תערוג על אפיקי מים  
נפשם תערוג לקבל נועם שבת  
המתאחדת בשם קדשך  
הצל מאחרי לפרוש מן השבת  
לבלתי תהיה סגורה מהם ששה ימים  
המקבלים קדושה משבת קדשך  
וטהר לבם באמת ובאמונה  
 
ויהיו רחמיך מתגוללים על מדותיך
ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך  
להשקות צמאי חסדך מנהר היוצא מעדן  
לעטר את ישראל בתפארת המפארים  
אותך ביום שבת על ידי שבת קדשך  
כל ששת ימים להנחילם נהלת יעקב בחירך
 
השבת נועם הנשמות
והשביעי עונג הרוחות  
ועדן הנפשות להתעדן באהבתך וביראתך  
שבת קודש ! נפשי חולת אהבתך !
שבת קודש נפשות ישראל בצל כנפיך  
יחסיו ירויון מדשן ביתך  
שם חלק א' חוברת ב עמ' מט
 
סדר יומו
ראשית חכמה יראת ה למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו היינו להיות לו בושה גדולה ליראה מלפני הבורא ית"ש  
 
לקיים מח שאחז'ל איזוהי פרשה קטנה שבתורה שכל גופי תורה תלויים בה בכל דרכיך דעהו היינו להיות האכילה והשתי'   והשינה והמשגל כלם לעבודת הבית " ש הכרחית .
 
  התבודדות יום אחד בשבוע בחדר מיוחד , בתענית ותשובה ותורה לחלק לכל שבוע , וביום התענית ילך למקוה ויטבול לא   פחות משתי פעמים ; פעם אחת בכדי להעביר את הטומאה ופעם   שניה להמשיך עליו את הקדושה , וביום התענית יזהר שלא ישיח שיחה בטלה כל היום רק יעסוק בתורה ויראת ה' כל היום .   ויזהר שיהי' לשמה ובדחילו ורחימו . ויבכה בדמעות לפני קונו   שיכפר לו על עוונו , ויזהר מהפני' ח"ו בעת הבכיה , כי היא סכנה עצומה ח"ו. ובלילה שלפני התענית ושלאחר התענית לא יאכל   בשר ולא יסתכל על הנשים הן ישראלית והן נכרית , ואף על   בגדי צבעונין . ועל מטה מוצעת שלהן , ועל כל דבר המביא לידי   הרהור ח"ו .  
 
לקרות בכל לילה קודם השינה ק"ש שעל המטה של האריז"ל כנדפס בשערי ציון , ולא יפסיק קודם השינה אפילו בלא ברכת המפיל . ויתודה ויתחנן ויבכה לפני הבורא להיות ממארי דחושבנא .
 
יזהר בכל יום בתיקון הצות , בין בקיץ בין בחורף , ולומר   מה ששיך להם ולא יעבור, אפילו לא יהיה לו פנאי ללמוד .
 
לומר בכל יום כמה מזמורי תחלים תיכף אחר חצות ולא   יעבור ואם אפשר לגמור תהלים בכל מה ששיך לו מה טוב  
 
שלא לדבר שיחת חולין מעת קומו ממטתו עכ"פ עד שעה   אחר התפלה אפילו עם אשתו ובניו אם לא בהכרח גדול יראה למעט . וכן שעה אחת אחר מנחה עד אחר מעריב עכ"פ שעה אחת וכן לא יסתכל חוץ לד ' אמות עד שעה אחת אחר התפלח   וכן קודם ועכ"פ בהליכתו ובחזירתו ומכ"ש בבית התפלה
 
לומד פרשת היראה ופ' התשובה ביום התענית וגם לחזור זה לא פחות פעם אחת בשבוע ולומר קודם כל לימוד וכל מצות   עשה לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה כנדפס בשע"צ .  
 
יזהר שילמוד בכל יום משניות לתקן מה שפגם בנשמתו וגם יהי' בקי בתנ"ך וגם ללמוד בכל מה דאפשר רק שיהי'   לשמה וגם ילמוד ספרי מוסר כסדר בכל יום ובפרט ספר הק'   ר"ח ומניה לא תזוע ולחזור ג"פ ולא יעבור .  
 
יזהר מלהזכיר שם שמים ואם ח"ו הזכיר אפילו בשוגג יקבל על עצמו תיכף נדוי ויראה שיתירו לו ב"ד של ג' אנשים  
 
ויזהר מאד מגאות וכעס אף לדבר מצוה ומכל שבן מחלוקת   חס ושלום והקפדה אפילו בבני ביתו  
 
יזהר לישון תמיל בטלית קטן  
 
יזהר לכבד עניים ובפרט לעני הגון בכל שבת אם אפשר ולפחות בכל יום טוב ככל מה דאפשר והי' הטוב והמטיב לרעים   ולטובים יכפר בעדנו ובעד כל ישראל אמן שם עמ' נט
 
 
דברי חול וקדושתם
פעם באו לשבות אצלו שני תלמידי חכמים , האורחים התפלאו על דברו דברי חול בשבת . משהרגיש בכך רבי אהרן אמר להם   איתא במדרש שהסעודה שעשה יוסף לאחיו היתה בשבת , היכן   נמצא דבר זה במדרש לא ידעו להשיב , צוה להביא את המדרש והראה להם , אחר כך אמר רש"י פירש על כי פי המדבר   אליכם בלשון הקודש והרי " המדבר " לשון עבר הוא ולשעבר דיבר עמהם בלשון מצרית , אך האמת היא יוסף אמר לאחיו הרי ראיתם בחוש שפי המדבר אליכם בלשון מצרית בשבת ,   הוא גופא היה בלשון הקודש היינו בקדושה ובטהרה . האיש שיש לו לשון קודש מותר לו לדבר אף בלשון העמים בשבת   מגבורי החסידות