רבי שלמה
הכהן מראדומסק
בן למשפחת רבנים נודעה
, אביו רבי
דוד צבי הכהן חתנו של רבי שלמה m פינטשוב היה רב
בוולאשצאווי ,
האב דאג לחנוכו התורני של בנו
המוכשר . הוא שלת
אותו למקומות תורה , ורבותיו המובהקים
היו רבי משה אהרן ,
רבה של קוטנה , רבי אברהם מפיוטרקוב
בעל שו"ת "ברית אברהם" .
עוד מימי נעוריו למד גם תורת הנסתר
וספרי קבלה רבים היו שגורים על פיו . כשנתפס לחסידות
הלך שמו לפניו כעילוי .
רבו בחסידות היה רבי מאיר מאפטה
, אולם הוא
הסתופף גם בצלם של צדיקים אחרים כגון רבי פישלי
ססטריקוב . רבי בער
מראדושיץ , רבי יחזקאל מקוזמיר
ואחרים
בשנת תקצ"ד נתקבל כרב בראדומסק
, שהפכה או
מרכז חסידי חשוב .
דברי התורה שלו צורת דבורו
ונגוניו הנאים משכו לבבות אלפים . רבי שלמה לא התקרב
להמונים
הפשוטים שבאו אליו לשם צרכים גשמיים. הוא נשא את עיניו
ונפשו לאנשי מעלה ,
יחידי סגולה , המתעסקים בתורת
החסידות . הי' ער למאורעות הימים וקבל תוך התלהבות
את הוכוח על חידוש הקרבנות בזמן הזה , שנתעורך ע"י
רבי צבי הירש קאלישר הראשון לציון בשנת תקפ"ט
חיבר ספר גדול בן שני חלקים
"תפארת שלמה" על
התורה והמועדים . נפטר בכ"ט אדר
חרכ"ו , והשאיר
שלשה בנים צדיקים מפורסמים
; רבי אריה
לייב , רבי צבי מאיר ורבי אברהם ישכר . בין תלמידיו
הרבים גם בעל התשובה הרופא רבי חיים דוד ברנהארד
מפיוטרקוב . אף סופר החסידות , הפילוסוף ר' אהרון
מארקוס הסתופף בצלו משנת תרכ"ב עד שנת פטירתו
תרכ"ו
חמשה
קנינים
בראשית
תרגום ירושלמי
: בחוכמתא, הפי' בזה נקדים הפ'
בתהילים ק"ד מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית
מלאה הארץ קניניך. בהקדים דברי חכמים במס' אבות
פרק ו' חמשה קנינים
קנה לו הקב"ה בעולמו תורה קנין
אחד ,
שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל
קנין אחד, ביהמ"ק קנין אחד.כבר הרעישו
המפרשים
במשנה זו מה הכוונה בקנינים הללו / הלא כבר ניתנה
לנו התורה / ומה מודיעה לנו המשנה אם הוא קנין או
חזקה ? וכן בשאר הדברים .
ועוד מה שדקדקו בס' מדרש שמואל
מה שאמר בכל אחד
ואחד קנין אחד כיון שהתחיל חמשה
קנינים
הם הול"ל תורה קנין אחד שמים וארץ קנין שני
וכו' כמ"ש במעשה
בראשית ויהי ערב ויהי בוקר יום
אחד ויהי ערב ויהי בקר יום שני וגו ?' ועוד כיון דקחשיב
כל קנין לאחד א"כ הוא סתירת קנינים להדדי דבכל
מקום שנזכר אחד לא לענין המספר הוא שכוונתו
הוא אחד ולא שנים כמ"ש המפרשים על ה' אלהינו ה'
אחד שהוא אחד , האחדות ולא
חד המנין .
וכיון שנזכר התורה קנין אחד
א"כ אין לך עוד קנין דוגמתו ואיך אמר מיד שמים
וארץ קנין אחד והוא
סותר להקודם וכן בכולם קשה כזאת
? וגם
מה תועלת מגיעה לנו מהמשנה הזאת לקבל ממנה
הנהגה לעבודת השם ?
נ"ל שהמשנה
הזאת מלמדת אותנו
דרכי השם וחסדיו וטובו שבחסד
ברא את העולם ברצונו הטוב , ולזה המשנה הזאת
היא סיום למס' אבות שהמסכת הזאת כולה שער להנהגת
האדם להיות לו חלק לעוה"ב , כמו שהתחיל כל ישראל
יש להם חלק לעוה"ב וגם סמיכת המשנה שלאחרי'
ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה וכו' . דהנה ידוע מפי
הספרים הקדושים שעיקר בריאת העולם היה להטיב
לברואיו לחיות להם
חיים וקיום לעולם הבא
, וזהו ע"י
תורה ומצוות . והנה היה גלוי וידוע לפני הבורא
ב"ה שכמעט בזמן הזה אינו במציאות שיהיו כל ישראל
מלאים
בתורה ומצוות כמו התנאים והאמוראים ומה יעשו
אזובי קיר ? שאחד יש לו הבנה ללמוד אך אין בידו לקיים
המצוות בצדקה וגמ"ח ואחד יש בידו לקיים מצות
צדקה ואין לו פנאי ללמוד או שאין לו הבנה כלל
ללמוד כמו שאנו רואים כמה בנ"א שאין ביכולתם
להבין שום דברי תורה ,
ואחד שאין בידו יכולת ללמוד
ולא לתת צדקה
וא"כ נאמר על מה שוא בראת בני אדם
ומה נעשה בבני אדם
כאלו ?
ע"ז באה המשנה הזאת לנעץ סופו
בתחלתו שהתחיל כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב ואם
ישאלך וכי הקב"ה וותרן הוא שיתן להם עוה"ב בחנם
? לזה אמר
חמשה קנינים הם , דהיינו שעל ידם יכול לזכות
עוה"ב
בחנם לזה אמר המשה קנינים הם דהיינו שעל ידם
יכול לזכות לעוה"ב .
ולזה פרט התנא שבחמשה קנינים
הללו , דהיינו אפילו באחד מהקנינים הללו יכול
לזכות לו עולמו . וזה שהתחילה תורה קנין אחד
, היינו
שבתורה לחוד אם אין בידו לקיים מצות צדקה רק
בלימודו לבדו יכול להיות לו קנין ביחודו של
עולם . וזוהי כוונתו קנין אחד ; קנין באחדותו ית"ש
, ויש לו חלק
בעוה"ב , וממילא אם האדם לקח לו להקב " ה לחלקו ולקנינו
אז ממילא הקב"ה לוקח לו להאדם ג"כ לקנינו
, כמ"ש
יעקב חבל נחלתו .
שמים
וארץ קנין אחד , בזה נקדים דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ב
מהלכות יסודי התורה וז"ל ; " האל הנכבד והנורא
הזה מצוה לאהבה וליראה אותו שנאמר ואהבת את
ה' אלהיך ונאמר את ה' אלהיך תירא . והאיך הוא הדרך
לאהבתו וליראתו ? בשעה שיתבונן האדם במעשיו ובברואיו
הנפלאים והגדולים ויראה מהם חכמתו שאיו לה
ערך ולא קץ ומיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה
תאוה גדולה לידע השם הגדול כמ"ש דהמע"ה צמאה
נפשי
לאלהים לאל חי . וכמחשב הדברים האלה עצמן הוא נרתע
לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קלה מועטת לפני
תמים דעות כמ"ש דוד המלך ע"ה כי אראה שמיך מעשי
אצבעותיך מה אנוש כי
תזכרנו ?
שמתוך כך מכיר את מי שאמר והיה
העולם עכ"ל הזהב "
וז"פ שמים וארץ קנין אחד, היינו
אם האדם אינו יודע ללמוד רק הוא הולך במחשבה
זאת מלוך על כל העולם כולו בכבודך וכל חפצו
שיהיה מלא כל העולם כולו כבודו ית"ש גם עי"ז
קונה האחדות שתהיה אחדותו ית"ש שורה עליו
. אברהם קנין
אחד שמצינו אברהם מגייר את האנשים שרצה לזכות
כל העולם כולו שיהיו עובדי השי " ת וכדי שיזכו
לחיי עוה"ב . וההולך בדרך זה ללמד ליושבי תבל
לדעת את ה' ולקרבם לעבודתו ישיג קנין באחדותו
ית " ש
. והחילוק
שבין שמים וארץ קנין אחד לבין אברהם קנין אחד
הוא שקנין שמים וארץ היינו שאינו חושש רק
על כבוד הבורא ב"ה ,
וקנין אברהם היה לכוונת שניהם
לאהבת הבורא שיתענג
בעבודתם ואהבת העולם ג"כ שיקבלו
שכר טוב בעולם .
ישראל קנין אחד היינו אפילו
לא תהיה בידו רק אהבת ישראל לבדה כמ"ש הלל להגר
ואהבת לרעך כמוך ואידך
זיל גמור ,
בזה יש לו ג"כ קנין באחדותו
ית"ש
. בית המקדש
קנין אחד ; היינו אדם שאין בידו כל הנ"ל רק מה שמתאבל
על חורבן ביהמ"ק ומצטער בצרת ישראל ג"כ הוא
קנין אחד , והם האבילי ציון וירושלים . וזה י"ל פי'
הכ' שישו אתה משוש כל
המתאבלים עליה מאי קמל"ן
? פשיטא
, שבבנין
ביהמ"ק יהיו ששים ושמחים כל המתאבלים עליה רק
הפה הוא אפילו אין
בידו תורה ומצוות רק מה שהוא
מתאבל על חורבן ביהמ "
ק ג"כ יש לו קנין באחדותו ית"ש
וז " ש
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בנחמתה פי'
רואה עתה תיכף בנחמתה .
וזה שמסיים המשנה כל מה שברא
הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו ניקח משל ממלכות
בו"ד שלמטה שיש לו כמה משרתים לאלפים ולרבבות
ומה שזה עושה אינו יכול זה לעשות , שהאחד הוא שר
המשקים ואחד שר האופים ואחד ממונה על הדירות
ואחד על המלבושים ואחד על נימוסי המדינה ואחד
על המלחמות . האם נאמר שזה שהולך למלחמות בשביל
המלך לא יהיה חשוב בעיני המלך על שאינו נותן
לפניו לאכול כמו הממונה על המאכלים ? שהמלך צריך
לכל ,
ואדם אחד אינו יכול לעשות הכל . רק בהצטרפות כל בנ"א
נעשה רצון המלך . וז"ש כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא
בראו אלא לכבודו .
וכל מי שעושה רצונו יורש עוה"ז
ועוה"ב , ואומר מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית
מלאה הארץ קניניך .
שלא תאמר מה בכוחו של אחד לעשות
שהוא למטה ואיך יעבוד להש"י שהוא רחוק ממנו
? כמ"ש כי
כגבוה
שמים מעל הארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם עוז אמר
כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך . בחר לך אחת
מחמשה קנינים הללו .
גם
כאן בארץ יכולים בנ"א לקנות
להם השראת הקדושה להיות השכינה שורה עליהם
בכל מקום ובכל זמן .
וזוהי סמיכת דברי ר " ח בן עקשיא
- רצה
הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תו"מ
- כדי שיהיה
לכאו"א
מבנ"י חלק וקנין באחדות הבורא יתברך שמו על
ידי הקנינים הנ " ל על ידי התורה או המצוות תפארת שלמה בראשית
מחכים
אנהנו לך
ממקומך
מלכנו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך
. יש להבין
וכי כל ישראל כולם כאחד הם מחכים ומצפים על
כבוד הש"י בלי שום כוונה אחרת ? וא"כ נראה ח"ו כמשקר
בתפלה ? אך הפי' הוא
כי ע"ז הענין בעצמו אנו מבקשים
מאת הש"י ב"ה שיתן בלבבנו שכל ותשוקה עזה
ע"י האור
שישפיע עלינו אור העליון מלמעלה בקבלת מלכותה
, ואז נהיה
מחכים אנחנו לך באמת בכל לבבנו כדי שתתגדל
ותתקדש בתוך ירושלים במהרה , כי עתה בעוונותינו
הרבים הנה אם אמנם בכל אחד ואחד מבנ"י יש בו
ניצוץ קדוש ועליון
מנשמתו העליונה וחלק האלקי
המצפה להדבק כשרשו ,
בכ"ז הנה
הוא מכוסה וטמיר בקרב האדם מחמת
סיבות גשמיות עוה"ז ,
אבל
כאשר ממקומך תופיע מלכנו אור
העליון יותר אז תאיר אור בנפשנו התגלה כי באמת
מחכים אנחנו לך. שם ח"ב שבת קודש
הוה דן
כל האדם לכף זכות .
לכאורה
מה יועיל ומה יוסיף הדין לכף זכות הלא כלפי
שמיא הכל גלוי וידוע ואם אינו כן מה יועיל
שנדונו לכף זכות ? אכן הורו
לנו בזה גודל כח האיש הישראלי
ורב פעלו בדבורו בעוה"ז אשר לו הכח והיכולת
להתעורר כן בעליונים למעלה כמוהו מכל אשר יצא
מפיו הן לחוב הן לזכות. כי כאשר האדם מלמטה
מליץ טוב ומזכיר זכות על רעהו להגיד עליו ישרו
ויחוננו מרדת שחת למצוא
לו כופר ,
וכאשר חלילה אם ישלה חוץ לשונו
לדבר על רעהו רעה
הנה חלילה יגווע , כן כמוהו למעלה
. ואי אמנם
בלי הלשנתו ודיבורו הכל גלוי לפניו ית
" ש כי עיניו
פקוחות על דרכי בני אדם ,
בכל זאת
הנה כל גזירות עירין מלמעלה
תמהר לצאת יותר אל הפועל עזי התעוררות בני
אדם שלמטה אשר יגזרו אומר הן לחוב ולזכות כי
דיבור
עושה רושם למעלה .
הלא זה
הדבר שמענו ג"כ מצדיקי הדור שהיו בזמננו שלא
הוכיחו לאדם את דרכו על פניו לאמר לו
; מדוע ככה
עשית ? רק הכל בדברי ריצוי ופיוסים ובדרך חכמה
בדברים טובים עד אשר שם
האדם מעצמו על לבו לשוב מחטאיו.
וכה אמר חרב היהודי ,
האיש
האלקי מפשיסחה זי"ע כי קבל דברי
הרב הצדיק האלקי רבי דוד מלילוב זי"ע
, שלא להוכיח
עוד אנשים בדברי תוכחת וניאוצים כדי להשיבם
בתשובה שלמה , כי אם להתהלך עמהם בדברי ריצוי ובנחת
ולקרב את לבבם באהבה לעוררם ביראת שמים
. והוא ג"כ
עד " ז
שבארנו
כי אין ראוי להזכיר שום חטא ועוון חלילה על
שום אחד מבני ישראל ,
רק צריך תמיד ללמד זכות על בנ"י
ולהזכיר מעשיהם
הטובים לפני הש"ת, כי כולם קדושים
כולם טהורים כולם עושי
באימה וביראה רצון קונם
שם ח"ב
אבות
צמיחת קרן לדוד
כל מצוות ומעש"ט שאנו עושים
בגלות חוא לאוקמי שכינתא מעפרא ולקרב היחוד
ועי " ז
תהי הגאולה ב"ב . וזוהי הצמיחה אשר נצמח ע"י הזריעה
במעש"ט . כי מעט מעט הוא צומח ועולה קרן הישועה
. וזה שאנו
מתפללים שיהיו מעשינו ג"כ ראויים ועולים בצמיחת הקרן
לדוד , ועריכת נר לבן ישי . דהנה הערכה היא ההכנה
לדבר הבא אח"כ , כמו שעורך השלחן לאכול לבני אדם
כן מכינים הכל ליום שכולו שבת . והיא הכנה דרבה לומר
יהא שמה רבה מברך לעולם ,
וכל מעשה שבת מאתמול גמרא לה
ר"ל לגמור ולסבור בתלמוד לשם יחוד קב"ה ושכינתי'
ועי " ז
תקרב הגאולה וז"פ ועריכת נר לבן ישי בי
זהו אורו של משיח ובמהרה בימינו פי' בצירוף
ימים
להגאולה כמו ובנה ירושלים עיר הקודש במהיה
בימינו שם צ
בחינת
הראיה
האדם צריך להעלות בזכרונו גודל
מעלת בנ"י אשר היו אז
בשעת קבלת התורה , ראו עין בעין
כמ"ש וכל העם רואים את הקולות , בחי' ראיה
. היא מדריגה
גדולה . המשל בזה לעשיר מופלג שירד מנכסיו לעת
זקנתו , אף כי השיג מעט מעלת העושר אך לא כבראשונה
. לזאת
מעלה תמיד על וחרונו כי הימים הראשונים היו
טובים מאלה , בהרחבה יתירה , כן הדבר הזה הוא
בזכירת מתן תורות אשר מאז עד ביאת הגואל לא
נוכל להשיג עוד מעלה גדולה ונפלאה זו להיוא
בבחי'
ראיה וז"ש זכור את יום אשר עמדת גו' פן תשכח
את הדברים אשר ראו עיניך פי ' אך אז היית בבחי'
הראי' כמ"ש וכל העם רואים בי אחר מעשה העגל נפלו
ממדריגתם אלף חלקים כידוע , וזה שאמר משה " יוסף ה' עליכם
ככבה אלף פעמים כמבואר בספרים הקדושים לרמז
שתבואו לאותה מעלה ראשונה אלף פעמים ככה ויברך
אתכם כאשר דבר לכם .
באותה מעלה ובחי' כאשר דבר לכם
בבחי' ראיה וז " ש אם שמוע תשמעו בקולי ואף ואתה תשוב
ושמעתם בקול ה' ,
כי כאשר תשובו בתשובה שלמה תזכו
לבוא באותה מדריגה לשמוע בקול ה' כמו שהבטיח
הנביא צפניה חוזה ;
בעת ההיא אביא אתכם כו' בשובי
את שבותיכם לעיניכם כו' בעת ההיא רמז לשכינה
הקדושה כמובא בזוה "
ק בפי '
ואתה נותן להם את אכלם בעתו
וזוהי הבטחת הנביא שהשכינה תתיחד עם כל א' מבנ"י
ויבואו למדריגה
הראשונה לבחי' הראיה כנ"ל שם יתרו
צדיקים וחסידים
ובכן
צדיקים יראו וישמחו וחסידים ברנה יגילו,
ובהאר עפ"י
הידוע
גודל מעלת הצדיקים וכל הנלווים אליהם ומסתופפים
בצלם ומכתתים רגליהם לקבל פניהם אשר מעת בא
הבעש"ט לעולם וגילה
הדבר להפיץ ענן אורו על פני תבל
, כי מקודם
הזמן הזה היו צדיקים
בדור העוסקים בתורה ובעבודה
וגמ"ח והיו פרושים ויושבים בבתיהם והיו קדושים
וטהורים , אך עתה בדורות הללו הוא עיקר גדול לאחוז
באילן
גדול ולהסתפח בנחלתו ,
ודבר זה עומד להם לזכות בזה
ובבא , אשר גם לעתיד כל אחד לפי מדריגתו יזכה
לחזות בנועם ולקבל פני האבות הקדושים והצדיקים
אשר לפנינו בכל דור ודור . ולזאת לא נוכל למשיג
בלתי התדבקות עם צדיקי הדור שיחיו לאוי"ט ולאורם
נסע
ונלך . וזה הרמז בלשון הזה ובכן צדיקים יראו
וישמחו מה שנזכה לראות פני הצדיקים זאת היא
השמחה גם עתה , במה שיזכו לעתיד לראות פני הצדיקים
הקודמים והאבות הקדושים , לכן גם עתה וחסידים
ברנה יגילו עד " ז אנו שמחים שאנו זוכים עתה לקבל
פניהם להופיע עלינו אור קדושתם שנזכה במהרה
לקבל פני משיחנו וכל הצדיקים שיעמדו בתחיית
המתים ובמהרה נזכה לראות בנחמת צען וירושלים
אמן שם ח"ב לראש השנה
בדרך הלצה
בדרך הלצה במד"ר מפני מה היו
אמותינו עקרות ? מפני
שהקב"ה מתאווה לתפלתם של צדיקים
. דהנה מדרך
העולם שהבנים מבטלים אבותם מת"ת ותפלה במקריהם
אשר לא טוב ולכך אנו
מבקשים שיתן לנו זרעא חייא וקימא
די לא יפסוק מפתגמי אורייתא , שנוכל להגות
בתורה ומצוות עכ " ז שיהיו בריאים ושלמים כל הימים
ולא
יבטלו אותנו בדאגותיהם עליהם כמ"ש לא תגרעו
מלבניכ"ם דבר יום ביומו ר"ל לא תגרעו מעבורתכם
ע"י בניכם דבר יום ביומו ,
וזהו שהיו עקרית כדי
שיוכלו להתפלל בדעה מיושבת כי הקב"ה מתאוה לתפלהן
של צדיקים שם תולדות
ר' דוד המלמד
דרכו של רבי שלמה הכהן היה תמיד
לנסוע על קברו של
הרבי ר' אלימלך מלז'נסק
. פעם אחת
נסע דרך עיר קטנה בגליציה ז ' אלין . כאשר פגע בדרך
את בית החיים בז ' אלין צווה לחפש את קבר החסיד
ר' דוד . החסידים סברו שיש לו איזה אוהל אבל לא
מצאו
שום אוהל לבסוף מצאו מצבה קטנה אשר בה היה כתוב
פ"נ
ר ' דוד
מלמד תינוקות ולא יותר .
הלך רבי שלמה אל הקבר ואמר שם
תהלים , וסיפר שר ' דוד ז"ל הלזה היה חשוב גדול אצל
רבי אלימלך זצ"ל ואהבו מאד . והרר " א זצ"ל היה אצלו
פעם אחת במכוון ואכל אצלו סעודת מלוה מלכה
. והוא היה
עני מאד ולא היה לו מה ליתן לאכול להרר"א
. לקחה אשתו
את כלי הלישה ומהבצק אשר נדבק בהם עשתה "גליסקלוך"
למלוה מלכה , היא התפללה להשי"ת שייטב את מאכלה
אצל הרר"א
כמו בשר . ותפלתה נתקבלה והרר"א שבח מאד את בשולה
. נודע כי
כאשר היתה החתונה הגדולה באוסטילה והצדיקים
הכריזו אשר כל איש שלא תיקן חטאת נעורים לא
ירקוד בחתונה ואילו ר' דוד ז"ל הוא רקד בחתונה
אהל
שלמה