רבי אברהם
גרשון מקוטוב
רא"ג ישב מצעירותו בברודי ולא ידוע אם
בה נולד או בקוטוב מקום מושבו של אביו ר'
אפרים, רא"ג היה גדול בתורה בנגלה ובנסתר
וזכה להערצת גאוני דורו רבי יהונתן אייבשיץ
רבי יוסף תאומים ורבי יחזקאל לנדא המזכירים
אותו תוך כבוד רב בספריהם. לפי האגדה התנגד
תחילה לבעש"ט ואף רצה לבטל את השידוך בינו לבין
אחותו ואילו אח"כ דבק בו ובדרכיו הפך לתלמידו
המובהק ואף עבר לביתו במיז'בוז' ושימש מורה
ומחנך לבנו יחידו ר' צבי בשנת תק"ז עלה במצות
גיסו לארץ ישראל בכדי להפגש עם רבי חיים
בן עטר שהבעש"ט העריצו בשל ספרו "אור החיים"
וליצור מרכז לתנועתו באה"ק עם בואו לארץ
ישראל התישב רא"ג בחברון והיה מכובד מאד
בעיני תושביה אולם לפי בקשת רבים עבר לירושלים
מתוכה עמד בחילופי מכתבים עם גיסו. בישבו
בארץ ישראל השתדל רא"ג להפיץ בה את תורת
הבעש"ט ואף הצליח לרכוש לה חסידים ואוהדים
נפטר בירושלים כ"ד אדר בשנת תק"כ בערך
אגרת
לבעש"ט מארץ ישראל
מקדמי
ארש ארשת שפתי תבעיון בעיון שלש עיביות ביום
כנוס כנגד כל חותמי ברכות יקומו ירומם תפארת
גדולתם ושלות מעוזם דשנים ורעננים אמן.
ואחר
קמתי מכרוע על ברכי להתפלל תפלה הקבועה אתי
מהודענא מבריאותי שבח לאל ית' שמו שאנחנו כולנו
חיים וקימים שלווים ושקטים כה יתן ה' וכה יוסיף
השם יזכנו לשמוע בשורות טובות מכם ומבריאותכם
הטובה בהשקט ושאנן כזית רענן עד כי יבוא
שמו ינון א"ס .
מהודענה
שגיה"ק גלילות ידו הקדושה קבלתי קודם ר"ה
העבר ובר"ה ויוכ"פ התפללתי עליכם ועל כל
הנלוים עליכם ועלינו ועל כל הנרשמים אצלי
ועליכם אני מתפלל תמיד כמעט בכל יום שאני
מתפלל על בני ויש לי געגועים כמו על
בני ממש רק זאת בקשתי שיתפללו ג"כ עלי ועל בני
ביתי שאזכה לגדל בני באה"ק לתורה ולחופה
ולמעשים טובים ועוד בקשתי מגיסי יריד נפשי
ומחתני ומבני ידידי שיפקדוני ברחמים במכתב
ידם כפעם בפעם ואל יקצרו דבריהם כי צמאה
נפשי לשתות דבריהם הנעימים כמים קרים על נפש
עיפה ושמועה טובה מארץ מרחקים ואני כתבתי לכם
כמה פעמים מקושטנטינא ומכאן עה"ק חברון
ת"ו וכתבתי לכם שלישית גם רביעית עם זאת
הפעם ובכל פעם אני מאריך בשביל שכוונתי לעשות
נחת רוח ואתם אינכם כותבים לי כי אם פעם אחת
וכמו כן אתם מקצרים עד שאני רוצה לטעום
מותק לשונם ואינם אם היו יודעים כמה נחת
רוח אתם עושים לי וכמה היא המצוה כשאתם כותבים
לי כי מר נפש אני ואין לי שום נח"ר כי אני יושב
בכאן יחידי כלוא בביהמ"ד שלי יחידי כל הימים
עם בני הקטן ואין יוצא ואין בא ואיש אשר כלבבי
לא מצאתי הגם שהחכמים השלמים אוהבים אותי אהבה
עזה ונוהגים בי כבוד גדול ועושים לי כל השירות
ואין אני יוצא מפתח החצר ולחוץ אפילו הכי אין
הטבעים שווים ואין הלשונות שוות ואיש אשר
כלבבי לא מצאתי ואני נכה רוח ונעצב על בני
שהנחתי אותם כצאן בלא רועה ובפרט שלא בא לידי
שום ת"א [תמנת אות] מהם רק מבני הקטן כמר יצחק
ומחתני אהרן נ"י באו לי כתב ידם ומבני משה לא
היתה לי שום ידיעה מיום פרידתי ממנו גם
מבני יקיר יש יותר משנה תמימה שלא היתה לי שום
ידיעה לא ידעתי מה אדון בם. חי נפשי שאין לי
שום נחת בעוה"ז אם לא שאני רואה כת"י והוא נחשב
בעיני כאילו אני מדבר עמכם פא"פ [פנים אל
פנים] אם הייתי יושב בין האשכנזים לא היו
לי צרות כ"כ רק שנכוויתי בחמין וגם אני
רואה שאין רצון הקב"ה שאשב בין האשכנזים
אספר
לכם כל המאורעות בר"ח אלול בנסיעתי לירושלים
ופזרתי ממון רב בשביל מכס והוצאות ובאתי
ביום ששי ער"ה בבוקר תוך עיה"ק וישבתי שם
שני שבועות בשבת הראשונה באו אלי כל חכמי ירושלים
עם כל טובי העיר וחשובי העיר לקבל פני ואני
ידעתי מזה שרוצים לבוא כולם כי חכמי האשכנזים
אמרו לי כי כל החכמים דעתם לבוא ששמעו שמי מקושטא
ומאנשי חברון שבאו לירושלים ואני באלה
לא חפצתי כי למה לי הגאוה הזאת בירושלם תובב"א?
הלכתי לביהכנ"ס הגדול והלכתי לביהמ"ד של כמו"ה
גדלי' חיים ועכבתי עצמי בתפלתי כדי שלא ימצאו
אותי בביתי ובאו כולם ולא מצאו אותי ואמרתי
ברוך ה' שברחתי מן הכבוד אח"כ כל האשכנזים
מגדלם ועד קטנם נשאו את עיניהם עלי לאמר
שבה עמנו ותהי' עלינו לרב ולנשיא ולאב ולפטרון
מבלתי נטה מדבריך ימין ושמאל ואנחנו ניתן
לך כתבים מכל הכמי הספרדים ויחתמו ואנחנו נחתום
כולם הפצירו בי הפצרות הרבה שמונה ימים
לא רציתי אמרתי נלבבי כל ימי ברחתי מן הכבוד
בודאי עכשיו הוא מעשה פלוני צד אותנו במצודות
הגאוה בירושלם והם אמרו דבריהם הכל לשם
שמים גם חכמי הספרדים הפצירו בי שאשב בירושלם
שמצאתי חן בעיניהם ובפרט ר' אברהם רייזילס
עם הרב הגדול דק"ק קושטא שהלך עמי על הספינה
הפציר בי ולא הטיתי אזני לדבריהם ובקיצור קודם
הליכתי נתאספו כולם לביהמ"ד אלי וכתבו כתבים
ואח"כ קראו אותי והתחילו לקרוא את המכתבים
ולהפציר בי ולא הטיתי ורב אברהם שווערזלשק
מבראד רוצה ליחן לי מאה אריות שאשב עמהם
ולא הטיתי אזני אח"כ התחילו לבכות לפני ממש
בדברים המשברים את הלב אמרתי רבש"ע אינני
יודע אם מה' יצא הדבר או אם הוא מעשה פלוני.
בקיצור; כל כך היו משברים לבי עד שלא יכולתי
לסבול והסכמתי לדבריהם ושמחו כולם שמחה
גדולה וצעקו יחי המלך יחי המלך ואח"כ הלכו
חכמי האשכנזים ושכרו לי דירה נאה מאד וביהמ"ד
לבדו שישלמו מכיסם מתחילת החלוקה שיבואו להם
ומסרו המפתחות לידי ושכרו יהודי אחד שילך לחברון
תובב"א להביא את אשתי ובני לירושלם על הוצאות
שלהם ובאו אלי שאכתוב אחר אשתי ובני וכשרציתי
לכתוב והתחלתי לכתוב שורה הראשונה וכשרציתי
לכתוב שורה שניה לא יכולתי והיה נראה לי
שידי כפותה ואין מניחים חותי לכתוב ואמרתי
להם אחי אתם רואים שאין רצון של הקב"ה עד
שהפצירו בי ורציתי לכתוב נפל עלי עצב גדול
והיה דומה כאילו כל משא ירושלם מונחת עלי
בקיצור אח"כ לא הניחו לבעלי החמורים שיוליכו
אותי והיו נותנין להם שוחד בכל יום ויום כדי
שידהו אותי מדחי אל דחי אולי אחזור בי כי כל
זה לא הועיל. אח"כ ראיתי גודל הנס שעשה הקב"ה
עמי ישתבח שמו לעד ולנצח נצחים שתיכף אחר הסוכות
באתה חולשה גדולה בתוך העיר ומתו בשני חדשים
מאתים נפשות מישראל כמה חכמים כמה גדולים מישראל
ואנשי מעשה ואמרתי ישתבח שמו לעד אין בעל הנס
מכיר בניסו ובצפת תובב"א מת הרב דק"ק צפת ועשיתי
לו הספד גדול בכאן כי החכמים בקשו ממני
שאני אספיד אותו שהכרתי אותו שהיה הדור
וגדול בישראל ב"ה לא היה שום מישראל ואנשי
מעשה ואמרתי ישתבח שמו לעד אין בעל הנס
מכיר בניסו ובצפת תובב"א מת הרב דק"ק צפת ועשיתי
לו הספד גדול בכאן כי החכמים בקשו ממני
שאני אספיד אותו שהכרתי אותו שהיה צדיק
הדור וגדול בישראל ובכאן ב"ה לא היה שום חולי
אפילו בצפורן של אחד מהם ואמרו לי החכמים והאמת
אתם שכל החולים שבירושלם ובצפת תובב"א הוא
מפני ששותין בסוף הקיץ מים מעופשים שמי
גשמים באים לתחתית הבור שם הוא כל זוהמת המים
ומשפשפין את הגג והחצרים ויורדין לתוך הבור
וכששותין ממי הבור שותין כל הזהומא הזאת
בא להם החולי הזאת אבל בכאן שותין מים מהבארות
של אברהם צחק ויעקב שחפרו להם מים טובים
ובריאים מעולם אין שם חולי בכאן כ"א ח"ו מגזירת
המקום והמגפה מביאין ממקומות אחרים וה" לי"ב
שנים ה' יצילנו אם היי באפשר שתשלח לי
קמיעה כוללת ולא שיה" צריך בכל שנה ושנה
מחדש מה טוב והיה לי נחת רוח בעיר הזאת הקדושה
יש בראש חצר אחת של יהודים בשבתות וימים
טובים סוגרין אותו אין יוצת ואין בא וכל לילה
סוגרין ולא היה שום פחד מגיע כמעט דלתותיה
פתוחות ומשכימין בחצי הלילה לביהכנ"ס ומעריבין
בשתי שעות בלילה בביהמ"ד ולומדין בישיבה וכשיש
שמחת מילה או שאר שמחות כולם שמחין ולא עוד
אלא שהגויים בכאן להבדיל הגדולים שבהם
אוהבים את היהודים מאד וכשיש שמחת מילה או
שאר שמחות באים הגדולים שבהם בלילה ומשמחין
ומטפחין ומרקדין להבדיל כמו היהודים ממש כשבאתי
לכאן בא שר העיר הגדול שבכולם לקבל פני ונתתי
לו מתנה ציבוק טוב שהי' לי מסטאמבול והם
אוהבים אותי ואומרים מיום שבאתי יש להם
מזל טוב כשהייתי חתן תורה בשמחת תורה בליל
מוצאי יו"ט שהוא ליל שמחת תורה של חג באו כל
החכמים אלי לשמוח עמי ובאו גם השרים והיו
מטפחין ומרקדין כאחד מהיהודים ומזמרין שבחות בלשונם
לשון ערבי והולכין בכאן בצבע ירוק ובכל מיני
צבעונין ואין פוצה פה וכל זה אוננו שוה
לי עת אזכרה את בני הידידים ואת חברי הנעימים
החביבים עלי כנפשי ואני יושב גלמוד אשפכה עלי
נפשי בדמעות שליש ואם היה בא לכאן אלי בן אחד
הייתי מתנחם מעט שהי' לי לצוותא בעלמא כי
לאחרים אינם מניחים לדור בכאן כי המקום
צר. ועכשיו אהובי גיסי ידיד נפשי דבק מאח לי
את אחיך תפקוד לשלום ואת עריבת לשוני תקח
לך לאות למשמרת לבל תשכחני ושימני כחותם
על לבך כתותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה
ונפלאת יותר מאהבת נשים ואל תקמץ ידך מאחיך
התאב לשתות בצמא את דבריך הנעימים אתך אהובי
גיסי אדכרנא מילתא כד הוינא במדורך קודש אמרת
לי פעם אחת שראית במראה שבא חכם לירושלם
תובב"א ממדינת מערב והוא ניצוץ של משיח
רק שהוא בעצמו אינו יודע והוא חכם גדול
בנגלה ובנסתר ובעל בכי ואח"כ אמרת לי שאין אתה
רואה אותו ואמרת שכדומה לך שהלך לעולמו וכשבאתי
לכאן חקרתי אחר זה הדבר וספרו לי מזה האיש פלאי
פלאות ושמו היה ר' חיים בן עטר והיה חסיד
גדול וחריף ובקי בנגלה ובנסתר והיו כל חכמי
ירושלם בפגיו כקוף בפני אדם וספרו בשבחיו גוזמא
ובא לירושלם עם כמה תלמידים וחכמים גדולים
בקיצור והי' הרבה קדישא ופרישא ובעו"ה לא
האריך ימים בירושלם כ"א שנה אחת וחיי למר
שבק זה כמו ד' שנים בזה הזמן ממש שאמרת לי
וספרתי להחכמים דברך מה שאמרת עליו ונבהלו
משמוע בקיצור שמך נודע בשערי ירושלם והחכמים
שבכאן בקשו ממני שאכתוב לך ואזדרזך שתבוא לכאן
לקבוע דירה ואבוא לראות פניך אבל מה אעשה
כבר אני יודע טבעך שאתה מוכרח להתפלל במנין
שלך חוץ שארי דברים שנתיאשתי שתבוא לא"י אם
לא שיבוא משיח צדקנו ב"ב וזה הצער הגדול שלי
בהעלות על לבי את ראותך פא"א [פנים אל פנים]
עוד ותהי זאת נחמתי כשיבוא בן א' מבני לכאן
אפשר אשים לדרך פעמי אחר ג' או ד' שנים אט
יגזור ה' בחיים אבל אם לא יבוא אחד מבני לכאן
אי אפשר לצאת ולבוא לדרך כי על מי אשים את
הצאן מעט אשר לפני שהם רכים בשנים מהדושים
שבכאן ובירושלם כבר כתבתי לכם באגרת הראשונה
אבל אני מסופק אם הגיעה לידך כי שלחתי הכתבים
ליד ידידי המופלא מו"ה משה צינצין ואח"כ
שמעתי בשורה לא טובה שהגביר הלז הגיע עד
שערי מות בעו"ה שבא לו החולי שקורין באבאק
נפלה לו על הלב ונתבטלו אבריו וכדומה כמו שהי'
למו"ה יעקב אב"ד מבראד וכמעט הי' יאוש עכשיו
כשני שבועות כשנסע אחד והבטיח שיודיעני אם
ישמע בשורה טובה ממנו וכתב לי ששמע ב"ה שמועה
טובה שבאו כתבים מהגביר גם אלו הכתבים מוכרח
אני לשלוח ליד הגביר כי בקש ממני שאכתוב לו
כפעם בפעם ואנכי איני יודע אם הוא בקו הבריאה
או לא הקב"ה ישלח לו רפואה שלימה בב"א כמעט
כל א"י בכו כששמעו השמועה לא טובה בשביל
שהוא מעמד ומצב של המדינה הזאת ואין אחר
דוגמתו בקושטא שיטריח במצות כ"כ
אהובי
בן אחותי ידידי תלמידי חביבי כמו"ה צבי הירש
בקשתי שטוחה שתתמיד בלימודך למען לא תהא
טרחתי שטרחתי עמך בחנם ח"ו ואתה יודע שטרחתי
ויגעתי לא באתי לק"ק מעזיבוז אלא בשבילך
ובע"ה שהבאתי אותך על דרך של תורה עכשיו
בקשתי שטוחה שאל תפנה אל העופות טמאים שמצפצפין
בדברים של הבלי עולם ואל תפסיד השנים הטובות
האלו שיש לך זמן שאין ריחיים תלוי על צוארך
ותמאס במעשי נערות שהרגלת ואל יקנא לבך
בחטאים כ"א ביראת ד' כל הימים ותודיעני בכל
פעם מלימודך הטוב וממעשיך הטובים כדי שיהי'
לי לנ"ר ולמשיב נפש והיה כי יבוא אלי מעשיך
הטובים עלי מוטל להתפלל עליך כל ימי חייך
כי מקום קדושים הוא כי זה שער השמים ואם
אין אתה יודע לכתוב בשבילך אל תתעצל תראה
כמה כתבים כתבתי בפעם הזאת ג' כתבים לבני שיחי'
ושני כתבים למחותני וכתב אחד לכס וכתב אחד
להגב' יחזקאל וד' כתבים כתב רש"י לקושטא
ואעפ"כ אין אני מתעצל בכן בקשתי שתלמוד
לכתוב בעצמך כי זה הוא דבר גדול כל יום תניח
שעה אחת של דברים בטלים שלך ותלמוד לכתוב בזאת
השעה ועליך תבוא ברכת טוב קנצי למילי שנותיו
יתברכו בטוב ובנעימים בהשקט ובטח הלא הוא
הקטן הכהן אברהם גרשון
בספר
היובל לא א הרכבי פטרב רג תרס"ט עמ' ו"גנזי נסתרות"
מאת ח א הכהן גיחאווסקי ירושלם ברמ"ד עמ' כד
כח
הוא
וגיסו הבעש"ט
בקהלה
הסמוכה לבראד נעשה הבעש"ט מלמד להועיל וימצא
חן בעיני כולם כי היה למדן מופלג עד מאד
והיה חכם גדול עד שכל דברי הקהלה נחתכים
ונגמרים על פיו והנה אביו של הרב מוה"ו גרשון
קוטעבר מוהר"א היה לו דין ודברים עם א' מאנשי
הקהילה שהיה הבעש"ט שם ויבא לשם וידבר עם בעל
דינו שיסע אתו לק"ק בראד לגמור ביניהם ע"פ ד"ת
ויאמר האיש הנה יש אתנו פה מלמד אחד מופלג
בתורה והוא דיין צדק אשר בכל פעם שיבוא
דין לפניו אזי שני הצדדים לבם שלם עמו כי
הוא מסביר הפסק היטב נבוא נא לפניו ונסדר את
טענותינו ואם לא יוטב בעיני מעלתו אז אסע עמו
לק"ק בראד וישמע לעצתו ויבואו לפניו ומיד
כשבא הרב מוהר"א לפני הבעש"ט ראה ברוח הקודש
שבתו היא בת זוגו ונמשכה נפשו אחריו ותקשר
נפשו בנפשו ואחרי כן סידרו הבע"ד טענותיהם
לפניו והיה ביניהם טענות וסכסוכים רבים וכמו
שעה הוציא לאור משפטם משפט אמת לאמתם ויפלא
מאד בעיניו ויאהבו מאד הנה בין כך נודע
לו שהבעש"ט פנוי וצריך לישא אשה ולהרב מוהר"א
היתה בת גרושה ויבוא אליו ויאמר להבעש"ט הנח
שמעתי שטרם נשא אשה אולי יכשר בעיני מעלתו
לישא את בתי וישב לו טוב הדבר אבל היות שבקהלה
זוּ רבים מהנגידים חפצים בי לכן נצטרך להסתיר
הדבר לבל יודע לאיש בי לא אוכל להעיז פניהם
אחרו שהטיבו לי תמיד ואם רצון מעלתו בזה
אזי נכתוב קשורי התנאים למז"ט ביחידות וגם
זאת אני כופל עמכם שתעשו שידוך עמי לא עם תורתי
וחכמתי כי אין רצוני בשום אופן שתרבו בשבחי
ורוב המעלות כ"א שתכתבו סתם מו' ישראל במו'
אליעזר ואחרי שנקשרה נפשו בנפשו הסכים
לכל דבריו וכתבו במז"ט קשורי התנאים בסתם ולא
כתבו שם מקום ולא נודע הדבר לשום אדם ויהי בנסיעת
הרב מוהר"א לביתו חלה בדרך את חוליו אשר
ימות בו ונפטר לעולמו והודיעו הדבר לק"ק
בראד לבנו הרב הגדול ר' גרשון קוטעבר ויבוא
אל אביו להספידו כדת וקיבל כל הכתבים 'כמצא
ת"י בתוך כך מצא התנאים איך ששידך את בתו
שהיא אחותו של הרב מוהר"ג עם איזה איש ששמו
ישראל ויהי לפלא בעיניו כי אביו היה איש
מפורסם והאיך יעשה שידוך עם נחות דרגא וגם
זאת עם פלוני אלמוני שלא נודע מקומו ומשפחתו
ויספר הדבר לאחותו ותאמר אחר אשר הוכשר
בעיני אבינו אין להרהר אח"ז והבעש"ט המתין
עד שיעבור המועד מן המלמדות ויבא אל הבע"ה
ויאמר אני אלך ואשוב אל מקומי וישנה את טעמו
ולשונו וילך לק"ק בראד לבית הרב מוהר"ג הנ"ל
והנה שני בעלי דין יושבין לפניו והוא עומד
עליהם לעיין תמיד בדינים אשר באים לפניהם
ויעמוד על יד הפתח והיה סבור הרב מוהר"ג
שהוא איש עני ויקה פרוטה ורצה ליחן לו ויאמר
דבר סתר לי עמכם וילך עמו לחדר א 'ויראה
לו את התנאים ויאמר לו הבא את אשתי וכאשר
ראה הרב הנ"ל את האיש וכסותו ודבוריו נבהל
מאד והשתומם על המראה מה זאת עשה אביו ז"ל
ויקרא לאחותו ויספר לה את כל המאורע ותשיב
אמריה לו אחרי שאבינו עשה ואת אין להרהר
אחריו ובודאי מה' יצא זאת ויעשו ויגבילו
זמן החתונה וקודם החופה אמר הבעש"ט שרצונו
שמקודם ידבר עם אשתו וידבר עם אשתו בסתר ויגלה לה
האמת האיך ומה הכל כאשר לכל והשביעה שלא תגלה
מזה כלל אחר החתונה רצה הרב מוהר"ג ללמוד עמו
אולי יקבל איזה ד"ת אבל הוא הסתיר הדבר כאשר
אינו יבול לקבל מאומה ויאמר הרב לאחותו
הנה באמת הוא לי חרפה גדולה ואם תרצי להתגרש
ממנו הרי טוב ובאם לאו אני אקנה לך סוס ותסע
עמו לגור באשר תגורי כי לא אוכל שאת עליך
חרפה היא הסכימה וילכו באשר יתהלכו ויקבע לו
מקום לגור שם והוא הלך להתבודד בין הרים
גדולים ויהי אחרי בן שכר הרב מוהר"ג בשבילו
איזה כפר שיתפרנס שם ושם קנה שלימות רב
כי בנה לעצמו בית התבודדות ביער ושם היה
מתפלל ולומד כל הימים לרבות הלילות כך נהג
כמה שנים ועש"ק היה בא לביתו וגיסו ר 'גרשון
מקוטרב היה מחזיקו לע"ה ולבור והיה מפתה
את אחותו להתגרש ממנו ולא רצתה כי היתה
יודעת ממנו אבל לא גילתה לשום אדם
מסיפוּרי החסידים