רבי אברהם
מסוכאטשוב
רבי אברהם בורנשטיין מסוכאטשוב היה
בנו של רבי זאב נחום ראש ישיבה ורבה של ביאלא
שהיה בנו של רבי אהרון בורנשטיין משטצקאצין. רבי אברהם נתפרסם
בעודנו אברך כגאון אדיר בכל העולם היהודי, ורבו מעריציו
ביחוד בקרב המוני החסידים. שימש ברבנות בקהילות
פארצאוו קראשניוויץ ונאשעלסק ובסוף התיישב
בסוכאטשוב. כאביו היו גם הוא תופס ישיבה והפסיק
בכך רק בשנותיו האחרונות לרגל מחלת שיעול קשה. בעבודה זו ראה
שליחות נעלה. ספריו "אבני נזר" ארבעה חלקי שאלות
ותשובות "אנלי טל" על מלאכות שבת מקובלים אצל הלומדים.
היה חתנו של רבי מנחם מנדיל מקוצק
בעל בתו שרה-צינה. שנים רבות ישב בחצר חוחנו וקיבל
ממנד השפעה מרובה בחסידות. לאחר פטירתו היה
נוסע להצדיק רבי יחחק מאיר מגור ואחכ להצדיק
רבי חנוך הנוך מאלכסאנדר ולאחר הסתלקותו נהג
גם הוא אדמורו"ת ואלפי חסידים מקרוב ומרחוק
דבקו בו ובחצרו. נפטר ביום כ"ה אדר תר"פ כשהוא בן שבעים
ואחת.
בנו יחידו רבי שמואל מחבר הספר "שם
משמואל" התישב בזגרז' ונפטר בה ביום כ"ד טבת
תרפ"ו.
על דרכי
הלימוד
ויען
אברהם ויאמר הפעם אודה ה' אשר מיושבי ביהמ"ד שם חלקי ומעודי
ממבקשי חכמת התורה הייתי. ועוד כד הוינא טליא
למדני אדאמ"ו זצ"ל דרכי פלפול. וכד הוינא כבר עשר, חדושים חדשתי
אח"כ נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל
מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון
למדתי וממש נתודעתי מה יקרא חדושי תורה באמת. כי לא כל הפילפולים
חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה
אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד
וחידושים. ומעודי היתה דרכי לכתוב חידושי תורה
אשר חנני ה'. אך להדפיס הדברים להפיצם ע"פ תבל
לא עלה על דעתי ואין לך יפה מן הצניעות. ואם
יהי מן השמים שיבאו הדברים בדפוס להיה לאחר
מאה שנים. כה היתה מחשבתי. אך בזאת בחרתי ללמוד
עם תלמידים מקשיבים, ללמד בני יהודהקשת ללחום
מלחמתה של תורה, כי בזה"ז שתורה שבע"פ כתובה
מצווה ללמד הוא ללמד דרכי הלימוד. אך בעת זקנתי
בעוונותי גבר עלי חולי השיעול ר"ל ולא יכולתי
ללמוד עם התלמידים, ונצטערתי מאד על זה כי מצוה
עלינו ללמוד וללמד לשמור ולעשות, וללמד גדול יותר
מן ללמוד, כהא דכתובות למאן דמתני לית ליה שיעורא
וכמו שהמחטיא את הרבים גדול עוונו מנשוא כמו
כן להיפך במדה טובה מרובה המזכה את הרבים בתורה
אין סוף למתן שכרו. ובכן נפשי העגומה עלי על מניעתי
מעבודה הגדולה הזאת לעת זקנתי. ובר"פ השוכר את הפועלים;
בפסוק יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב, יצאו צדיקים
לקבל שכרן ולעבודתו עדי ערב במי שהשלים עבודתו
עדי ערב, פירש"י; עד יום מותו. אמרתי לתקן מעט להדפיס
חדושים ותלמידים ההוגים בו ילמדו מתוכו דרכי
לימוד. ובאתי להזכיר פה היות כי שמעתי שבזה"ז
עיקר עיון הצעירים בסברות ולא בפשט ולא בבירור
השיטות כל שיטה ושיטה איך יפרש את הגמרא לפי
שיטתו ושתי אלה גם המה העיקר להלכה. ושמעתי ממ"ח זצ"ל שגם בזמנו
התרעם על העולם אשר מעיינים מעט בהלכה מני'
ובי'. ואותי
הזהיר מאד לישא וליתן בפשט כעין ספר מהרש"א
וספר מהרשש"ך. ובספרי ימצא הרבה פלפולים גם בפשט
ובירור השיטות בעזה"י ואם יאבו התלמידים לקבל
ממני גם דרך זה הוא העיון בפשט ובירור השיטות
יהיה להם לטובה גדולה. ועוד אם יהיה ברצון השי"ת שיתברכו
הדברים בלב המעיינים יכולין לחדש מתוך דברי
חדושים אחרים להבין דבר מתוך דבר כמאמר הש"ס
חגיגה, מה נטיעה זו פרה ורבה אף דברי תורה פרין
ורבין. בזאת אקיים מעט המצוה ללמד.
ובחרתי
להדפיס תחלה בהלכות שבת יען שבש"ס סוטה שכל
מצוה ומצוה נכרתו עליה ארבע כריתות ללמוד וללמד
לשמור ולעשות, ומבואר שללמוד וללמד הוא מחלקי
המצוה ומובן שכשם ששמירת שבת שקול ככל המצות
כן ללמוד וללמד בהלכות שבת שקיל כללמוד ילמד
בכל המצות.
ועוד
כי שבת במרה נצטוו ובזוהר חדש דפוס אמשטרדם
כ"ו בענין
שבת במרה נצטוו שהיו נחוצים למצות שבת לתיקון
מכירת יוסף כי צדיק ושבת וברית חד ובזה יובן
כי שבת נחוי לתיקון הברית וממילא גורם שמירת
הברית.
ובזה
יובן מאמר חכמינו ז"ל ששבת מביא גאולה עפ"י
דברי האר"י ז"ל מפסוק כי גר יהיה זרעך, שכל הגליות
באים מחמת פגם הברית. ממילא שבת שמתקנת זה הפגם
מביאה גאולה.
ועפי"ז
זה יובן נחצת הלימוד בהלכות שבת לתיקון פגם
זה, כי
תיקון הברית תלוי ביותר בלימוד התורה וביותר
בלימוד התורה בעיון. עפ"י פה ששמעתי מאדומ"ר זצ"ל בפי' דהרי
הזוח"ק ועל חטא שז"ל אינו מועיל תשובת משום דתשובה
הוא מלב כדכתיב ולבבו יבין ושב וגו'. ופגם שבזרע
הוא במוח והרי הקלקול למעלה ממקום התיקון וכן
מצאתי בס' זרע קודש וע"כ עיון הלכה שהוא במוח. וכ"ש
מי שמהדש חדושים הרי התיקון ג"כ במוח ובזוה"ק דבגלותא בתראה
אתקיים בהו וימררו את חייהם בעבותה קשה זו
קושיא בחומר דא ק"ו ובלבנים דא ליבון הלכה ובכל
עבודה בשדה דא ברייתא, את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך
דא תיקו. הרי דכמו שהיה התיקון במצרים מפגם
ע"י שיעבוד ועבודה גגופנית כ"כ נעשה התיקון
ע"י יגיעה ועיון בלימוד התורה והטעם כנ"ל מפני
שהתיקון הוא במח. ומעתה יבין שהלימוד ועיון
בהלכות שבת, שמצוור שבת היא בעצמה תיקון על
פגם הברית,על אחת כמה וכמה שהלימוד הזה הוא
תיקון עצום לחטא הזה. ואף שלא כל אדם זוכה ללמוד
תורה לשמה. כבר אמרו חכמינו ז"ל לעולם יעסוק
אדם בתורה ובמצוות שלא לשמה, שמתוךשלא לשמה
בא לשמה. ובלבד שלא ילמוד לקנתר ח"ו שבזה עוד
מוסיף כח בחיצונים.
ומדי
דברי זכור אזכורששמעת קצת בני אדם טועין מדרך
השכל בענין לימוד התוה"ק ואומרים כי הלומד
ומחדש חידושים ושמח ומתענג מלימודו אין זה
לימוד התורה כ"כ לשמה כמי אם לומד בפשיטות שאין
לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצווה. אבל
הלומד ומתענג בלימודו הרי מתערב בלימודו גם
הנאת עצמו. ובאמת זה טעות מפורסם. ואדרבא; כי זה היא עיקר
מצות לימוד התורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו
ואז דברי תורה נבלעין בדמו, ומאחר שנהנה מדברי
תורה הוא נעשה דבוק לתורה. ובזוה"ק דבין יצה"ט ובין
יצה"ר אינן מתגדלין אלא מתוך שמחה, יצה"ט מתגדל מתוך
שמחה של תורה יצה"ר כו' ואם אמרת שע"י השמחה
שיש לו מהלימוד נקרא שלא לשמה או עכ"פ לשמה
ושלא לשמה הרי שמחה זו עוד מגרעת כח המצוה ומכהה
אורה, ואיך יגדל מזה יצה"ט וכיון שיצה"ט מתגדל
מזה בודאי זה הוא עיקר המצוה. ומודינא דהלומד לא
לשם מצות הלימוד רק מחמת שיש לו תענוג בלימודו
הרי זה נקרא לימוד שלא לשמה כהא דאוכל מצה שלא
לשם מצוה רק לשם תענוג אכילה דהא אמרו לעולם
יעסוק אדם כו' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה
אבל הלומד לשם מצוה ומתענג בלימודו הרי זה
לימוד לשמה וכולו קודש כי גם התענוג מצוה. מתוך ההקדמה לספר "אגלי טל"
לטוֹבת
ישראל
ואם אין
מחני נא מספרך אשר כתבת-- התורה הקדושה הוא ספרו של הקב"ה
ואמר משה רבינו ע"ה לפניו ית"ש שאם לצורך טובת
ישראל מוכרח שלא יהיה לו ח"ו חלק ואחוזה בתוה"ק
וח"ו יהיה נמחק מספר התורה שהוא חיות כל הנמצאים
שבעולם וקיומם האחיזה שיש להם בתוה"ק הרי הוא
מקבל על עצמו שלא יהיה לו שום חלק ואחיזה בתורה
לקיום ישראל וטובתו. מספד
תמרורים על ר"א מסוכאטשוב יט
על הענוה
א
על דברי
המדרש שישראל נקראים בכור בן השנואה-- שישראל הם
תמיד שנואים בעיני עצמם ומוצאים חסרונות בעצמם
ומבקשים להכשיר מעשיהם אבל אוה"ע הם תמיד שלמים
בעיני עצמם ואהובים שאינם מוצאים כעצמם שום
חסרון .
ב
מגביה
שפלים עדי מרום --השפל אם מגביהים אותו נעשה יותר
שפל בעצמו ע"כ מגביהים אותו עוד יותר וחוֹזר
חלילה עד שמגביהים אותו עד מרום
ג
המתפלל
צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה היינו להסתכל
בשפלוח עצמו ובגדולת עשי"ת
ד
כענין
שבע פרות הרעות שבחלום פרעה --דכתיב ותאכלנה וגו'
ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחילה
שזוהי קליפת גסות הרוח שכאשר תופיע באיש ההוא
הארה אלקית לעוררהו להחזירו למוטב מזה עצמו
יגיס רוחו עוד יותר מתוך
"שם משמואל" לרבי שמואל מסוכאטשוב עפ"י הס' "תורת
המדות" ענוה וגאוה עמ' תנ
ישראל
מושלים על טבעם
י"ב השבטים
הם כנגד י"ב מזלות היינו שבזכותם הגביהו את
ישראל למעלה מהמזלות דאף שהמזל מושל לדברים
בלתי ראויים מכל מקום ישראל בכוחם למשול על
טבעם ובשביל זה אין המזל פועל בענינם. שם משמואל בראשית
המכסה
שעל הלב
כמו מים
עמוקים שיש במציאות בבטן הארץ מכבר ואין חסר
רק לסלק את מעבה האדמה שעל גבי המים, כן העצה בלב
איש היא במציאות ואין חסר רק לסלק את מכסה הלב
שם תולדות
מתופעות
הגלות
גלות
תחת יד זולתו אי אפשרית אלא' כשיש קצת השתוות
ביניהם שם וישב
מתוך
תשובותיו בהלכות ישיבת ארץ ישראל
א
בדין
ישיבת ארץ ישראל בזמן הזה אם היא מצוה כבר האריכו
בזה ראשונים ואחרונים והעלו שהיא מצוה וכן
הדין דמשנה כתובות דהבל מעלין ואין הכל מוציאין
גם בזה"ז הדין כן שו"ת אבני
נזר ח"ב ס" תנד
ב
ישיבת
ישראל בא"י הוא כי ישראל הם חלק ד' ולא נמסרו
ביד שום שר הגם דכתיב מיכאל שרכם היינו שהוא
מליץ על ישראל כמו שפירש הרמב"ן לא שיהיה הוא
מושל עליהם. וכן ארץ ישראל לא נמסרה לשליח כדכתיב
עיני ה' אלקיך בה ובתענית ארץ ישראל משקה אותה
הקב"ה בעצמו וכל העולם ע"י שליח ובזוהר הק' ריש
פ' לך מאריך בענין א"י שאין שום שר עליה רק הקב"ה בעצמו
וצוה הקב"ה שישבו ישראל בא"י שאם יהיה בחו"ל
ע"כ תהיה פרנסתם באמצעות שר הארץ וע"כ אמרו
חכז"ל הדר בחו"ל כאילו עובד ע"ז וזה ידוע שם ושם
ג
מעתח
אם ידור אדם בארץ ישראל ואין לו שם שום מצב
פרנסה רק הנשלה לו מחו"ל ועדיין השפעת מזונותיו
ע"י השר שמחו"ל מה ישיבת א"י? וזה נ"ל טעם הגדולים
שלא נסעו לא"י הגם שי"ל הלא שלחו להם רק מעות והם קונים
ואוכלים רק פירות אוי מ"ם מסתבר יותר בכה"ג נקרא השפעתם
מחו"ל.
והרי יעקב אבינו כל מה שהיה לו מבית לבן נתן
לעשו שאמר אין נכסי חו"ל כדאיים לי, ואף שיקנה
בדמים פירות א"י ואם כה אמר יעקב אף שבלכתו
לבית לבן ביקש מהשי"ת ונתן לי לחם לאכול וגו'
ופירש באלשי"ך שביקש שלא תהא פרנסתו באמצעות השר
ובטח נתקבלה תפלתו כדכתיב וארא בהלום וגו'
שמלאך הביאו לבית לבן מ"ם אמר אין נכסי חו"ל כדאים לי. שאר בני אדם
היהודים בא"י ומתפרנסים ממעות הנשלחים להם
מחו"ל לא כ"ש שחשוב פרנסתם באמצעות שר חו"ל. ובאמת צריך
טעם מה עוול מצא יעקב אבינו בנכסי חו"ל שלו? הלא היה מהשי"ת
שלא באמצעות השר וי"ל מאחר שתפלתו לא היתה רק
לחם לאכול ובגד ללבוש אבל כדי של כסף וזהב שהם
עושר רב חשש יעקב אולי לא היה זה בכלל ההבטחה
ובאו לו באמצעות השר לכן נתנם לעשו. ממילא הדרים
בארץ ישראל ומתפרנסים ממעות חו"ל לענ"ד שממעטים
המצוה ואינו ברור כלל אם יקיימו המצוה.
מכל מקום
נשאר הדין דהיושבים בארץ ישראל ומתפרנסים
מחו"ל נמי מקיימים מצוות ישיבת א"י אבל ברור
דעיקר המצוה בתכלית השלמות הוא להיושבים בא"י
ומתפרנסים מהשפע שמא"י מעתה נדע כמה גדולה
המצוה לקנות שדות בארץ ישראל ויוכלו להתפרנס
מריוח שירויחו בארץ ישראל בזה יקיימו המצוה
בשלמות שם ושם
ישיבת
א"י וירושלים יש בה ג' ענינים;
א'
מצוות
עשה דישיבת א"י אין חילוק בין ארץ ישראל וירושלים, גם אין הארצות
שלא נכבשו בכלל זה כי הכתוב אומר וירשתם אותה
וישבתם בה. הנה דמצות ישיבה לאחר שירשו אותה ונתקדשה
הארץ דוקא ולס"ד לא קידשה לעתיד לבוא אין מ"ע
דישיבת ארץ בזה"ז רק מדרבנן
ב'
מצוות
התלויות בארץ יש יתרון לירושלים על שאר ארץ
ישראל. בזמן המקדש שיש בה מצוות יתירות אכילת
קדשים ומעשר שני ולהתפלל בביהמ"ק שער השמים, ובזה"ז לס"ד
לא קידשה וישיבת ארץ ישראל דרבנן ועיירות שלא
נכבשו פשיטא שאינן בזה שאינו נוהג בהן מצוות
התלויות בארץ.
ג
מסתברא
לדור במקום מקודש וקדוש לשכינה זה אף קודם
כיבוש ישראל דמפורש בזוה"ק בפסוק לך לך מארצך
דגם אז לא ה" שולט על א"י שום שר רק הקב"ה בעצמו
אך זה בגליל וביהודה. אבל עבר הירדן דכתיב ואם טמאה
ארץ אחוזתכם ופי' באלשיך וז"ל והעולה על רוחכם
שמפני זה אין השגחתו ית' עליכם רק באמצעות השר
השורר חוצה עכ"ל. המדקדק בדבריו יראה דלפי האמת
אינה בממשלת השר השורר חוצה ואינם דומין לישראל
שבחו"ל דכיון שכבשוה ישראל ונתקדשה בקדושת
א"י אינה תחת ממשלת השר מ"מ קודם כיבוש ודאי
היתה תחת ממשלת השר. ובזה"ז למ"ד לא קידשה לעתיד לבוא
מדאוריתא חזרה לממשלת השר. אבל בגליל ויהודה
אף בזה"ז טוב לדור בה מסתברא כי מסתברא שמצוה
לחסות בצל ד' ית' ממה שנחי' תחת ממשלת שרים מצד
זה ירושלים מצוה לדור בה יותר מבשאר א"י אפילו
בזה"ז,
דקדושת מקדש וירושלים ודאי קידשה לעתיד לבוא
ואפילו למ"ד גם ביהמ"ק וירושלים לא קידשה לעתיד
לבוא הלא שם הקריבו אדם קין והבל ונוח ויעקב
ראה שם את הסולם ומסברא לדור בירושלים עדיפא
שם ושם
ה
לקחת
נחלה בארץ ישראל הוא דבר גדול בפרס להיות מזה
פרנסה אף אם ישב בחו"ל נחשב קצת ישיבה כא"ב ע"כ ראוי
מאד להתאחז בזה בלי נדר אראה גם אני להיות מן
הקונים נחלה אך לא אדע עוד הדרך איך ומה? שם סי' תנ"ה
סיפורו
על השיכור מקראקא
הרה"ק
הר"ר אברהם מטוכסשוב זצ"ל היה רגיל לספר בפורים
מעשה מן ה"קראקווער פיאק" השכור מקרקא ששתה
י"ש ונשתכר שבועיים קודם פורים ושבועיים אחר
פורים. כי אמר שבאמת קשה על המן הרשע שהיה רוצה
להרוג ולאבד את כל היהודים ח"ו איך קבע זמן
רק על יום אחד אולי כמה וכמה מהיהודים מטמינים
א"ע לתוך בורות שיחים ומערות ולא יוכל להרוג
אותם ביום אחד והיה צריך להגביל את הזמן עכ"פ
לכל חודש אדר כמו שנפל לו הפור בחודש אדר. והרה"ק הר"א
מסוכטשוב ז"ל היה מפליא קושיא זו ותירץ בשם
ה"פיאק' הנ"ל אשר גם בזה עשה המן רשעות וחשב
אילי לא יוכל להרוג אותם ויהי' כמו שהיה באמת
ויעשו ישראל אותו היום יו"ט מוטב שיהיה להם
יו"ט רק יו"ט אחד ולא ישמחו כל החודש ואמר ה"פיאק"
אני יודע את כוונת המן הרשע שכוונתו למעט את
שמחתנו אבל באמת השמחה היא בכל החודש לכן הנני
שותה שבועיים לפני פורים ושבעויים לאחר פורים.
שפתי צדיקים